פודקאסטים

קצה חוט

5. שקיפות: נראה לא נראה

בפרק הזה של קצה חוט, שירה ואירית חוקרות את אחת התכונות הכי נראות לעין – שקיפות. אבל בטקסטיל, מתברר, זו לא רק שאלה של סגנון. איך אור עובר דרך סיבים, חוטים ושכבות? ואיך בדים שקופים משמשים לא רק ליצירת אווירה – אלא גם לחיזוק, ריפוי והגנה? שיחה על בדים שמסתירים ומגלים, על אור שחודר, ועל טקסטילים שקופים שנמצאים אפילו בתוך כבישים.
להאזנה לפרק

שירה  
שלום, אירית 
 
אירית  
מה שלומך?  
 
שירה  
כיף להיפגש. בפרק הקודם דיברנו על צפיפות ואנחנו עכשיו בהמשך ישיר, ועוברות לתכונת השקיפות –  לראות דרך. אפשר להגיד שזאת אולי התכונה הכי ויזואלית מבין התכונות שבחרנו. בניגוד למשל לצפיפות או לעמידות, שקיפות זאת תכונה קודם כל שיש לה מופע ויזואלי ,שאנחנו רואים אותה. אם אנחנו רוצות להגדיר מה היא שקיפות:  כמות האור שעוברת דרך החומר, נכון?  

אירית  
כן, זה כמעט גם הגדרה של צפיפות שדיברנו קודם. כמות החוטים שיש בבד, לעומת חוסר החוטים שיש בבד.  
 
שירה  
אז אפשר להגיד ששקיפות היא סימפטום של חוסר צפיפות?  
 
אירית  
לגמרי, וואו כן. 
 
שירה  
ולמה, אם אנחנו נדבר קצת מחוץ לעולם הטקסטיל, על העניין הזה של שקיפות, למה היא חשובה לנו? 
 
אירית  
קודם כל אנחנו רואים כאן טרנד בקיום העולמי, שהכל היום הולך לכיוון של שקיפות. הכל גלוי, אי אפשר להסתיר כלום. בן אדם כבר לא יכול להסתיר את עצמו. הוא ברשתות, הוא באינטרנט, לכל אחד אנחנו יודעים עליו דברים עם גוגל. הכל גלוי , לאט לאט גם כל הדברים שהיו נסתרים פתאום מתגלים, מתגלים לנו כל מיני דברים. אנחנו יודעים הכל ברמה עולמית, אז השקיפות זה חלק מהחיים היום. כשלוקחים את זה לבדים זה מעניין לדעת האם אנחנו רוצים להסתתר? שהבד יסתיר אותנו? שיגלה לנו? יסתיר טפח יגלה טפחיים או אולי להפך. ענייני שכבות, הרבה דברים שקשורים בעיצוב. תנסי לחשוב ולתת דוגמאות מעולם העיצוב לעניין הזה.  
 
שירה  
אני זוכרת למשל כשניהלתי את ספריית החומרים במוזיאון העיצוב חולון, הייתה שם דוגמה ממש מעניינת באוסף של בטון שקוף. מה זה בטון שקוף? בטון שבתוך תהליך היציקה שלו שילבו סיבים אופטים שהם מעבירים אור. אז הבטון הוא לא שקוף, אבל החומר הזה החדש שנוצר, המשטח הזה, יש לו כבר יכולות של העברת אור וככה קראו לזה :בטון שקוף. אז יש פה איזה קונטרסט מאוד גדול בין הרצון שלנו לבנות בחומר שהוא אטום, שהוא משדר חוזק ויציבות אולי, והרצון השני שלנו לראות דרך, לייצר איזושהי מחיצה שאני יכולה לראות תנועה בצד השני. שאני יכולה לראות תנועה רק בצד אחד, שתהיה שקיפות רק לכיוון מסוים. ואנחנו רואים כל מיני ניסיונות כאלה בבנייה, בעיצוב של לראות דרך, לראות תנועה, ליצור פרטיות אבל לא מלאה כי אנחנו כן רוצים קשר עם הסביבה.  
 
אירית  
זה מדהים מה שאת אומרת. וגם העניין האנרגטי, פחות אנרגיה, האור, זה דבר חשוב. הוא נכנס כדי לחסוך בכל מה שקשור באנרגיה מלאכותית. אז כן, להיות חלק, להיות בתוך הבית ולהרגיש חלק מהסביבה.  
 
שירה  
זה ממש מעניין מה שאת אומרת על העניין האנרגטי כי יש פה ממש אתגר. מצד אחד אני רוצה לייצר איזשהו חומר שיש לו שקיפות גבוהה והוא מכניס אור לחלל. אבל מצד שני הוא מאוד מאוד יכול לחמם. אנחנו חושבים על נגיד חממות וזכוכית ואיך נוצר שם ממש חימום יתר. אנחנו מכירים מבנים כאלה גם בארץ.  זה אתגר, אולי לייצר חומר שיש לו שקיפות גבוהה אבל שהוא לא מחמם?  
 
אירית  
כן כן, זה אתגר. סיבים אופטיים בתוך הבטון זה מדהים.  
 
שירה  
ואם אני חוזרת רגע לעולמינו הטקסטילי ממש אז דיברנו על זה ששקיפות מושפעת מצפיפות, כלומר מכמות של החוטים. היא מושפעת, אבל גם למשל מהתכונות של החוטים עצמם, למשל, שעירות, יכולה להשפיע על שקיפות?  
 
אירית  
אם חושבים על לבד, זה דוגמה טובה, כי לבד זה בד שנוצר רק מסיבים. אז האם אפשר לראות דרכו? זה מאוד מאתגר להכין משהו שהוא כזה דק בלבד. אז אולי שעירות, לפי דעתי מקטינה, יכולה להקטין את השקיפות. בבדים שקופים אנחנו מדברים על בדים חלקים מסיבים מאוד ארוכים מה שנקרא משי, פילמנטים, שמאפשרים בזכות האורך שלהם לרדת בכמות. יש פיצוי לחוסר הצפיפות בעניין החוזק של הפרט פה. ולתת את האפשרות הזאת פה, אולי למשהו שכבתי. כשאני רוצה לייצר בד, שהוא משכבות ואני רוצה שיהיה איזה שהוא נראות לכל השכבות האלה, אז אני משתמשת בנושא הזה של השקיפות, שכל שכבה משקפת דרכה את השכבה אחרת וזה מראה מאוד מיוחד.  
 
שירה  
בכלל אם אנחנו חושבות על עבודה בשכבות אז אנחנו נכנסות לכל העולם הזה של הטולים, אורגנזה והשיפון, חומרים ובדים שממש מייצרים אותם בשקיפות מאוד מאוד גבוהה והם בדרך כלל גם דקים יותר. 
 
אירית  
הם דקים, נראה דרכם ויש להם מראה מאוד מיוחד ומגע מאוד עדין וזה גם הולך מאוד חזק לתחום של הוילונות, שזה מסתיר מצד אחד ומצד שני באמת משאיר לבן אדם לאדם שבתוך הבית את היכולת לראות החוצה ושלא יראו דרכו. הוא יכול לראות וקצת מסתיר קצת מגלה  ומאפשר את הסקרנות הזאת. המקום הזה בין רואה לנראה ,נראה לרואה זה מעניין. השקיפות זה תחום מאוד מאוד מעניין, הבדים מאפשרים את זה. 
 
שירה  
מאפשרים גם לעשות איזה שהיא מחיצה או חצייה של חלל עם חומרים שהם קלים, נדבר בהמשך על משקל, אבל לחסום אור, להעביר אור בצורה שהיא מאוד קלה יחסית לעומת חומרים כבדים כמו זכוכית.  
 
אירית  
כן וגם זה נכון שאת מדברת על משקל בהקשר הזה כי שקיפות זה קלילות. הצפיפות, כשאומרים צפיפות זה כבר משרה כובד, נכון? וכשאת אומרת שקיפות?  יש לי וילון אטום שהוא כבד, הוא מסתיר את האור, עושה האפלה. 
 
שירה  
תמיד במלונות יש שני וילונות. 
 
אירית  
נכון, זה שכבתי ואז כשהם מסיטים אותו רואים את הווילון הקליל שמתבדר ברוח. 
 
שירה  
הרומנטי. 
 
אירית  
הרומנטי, הנופל, הנשפך. כל אלה תכונות שהולכות יחד עם שקיפות. זה באמת מאפשר הפרדה שהיא חלקית, היא מינורית, אפשר למנן אותה בעניין הזה. היא לא מוחלטת. היא נותנת אינטראקציה עם הסביבה, מאפשרת גם טיפה הפרדה וגם טיפה אינטראקציה וזה הבדים יכולים לעשות הכי טוב מכל חומר שאני מכירה כי יש להם את היכולת הזאת. 
 
שירה  
שקיפות באה לידי ביטוי גם בצבע נכון? דיברנו על הצפיפות של הבד, קצת על האופי של החוטים עצמם, אבל צבע זה מאפיין או פרמטר מאוד חשוב כשאנחנו מדברות על שקיפות. 
 
אירית  
מה שיותר כחול יותר עמוק. מה זה אומר? שיותר עמוק יותר כחול זה כמות המים? לא? זה גם סוג של צפיפות.  
הצבע בהחלט משפיע. פחות צבע פחות צפוף, יותר שקוף. הצבע פחות דומיננטי. וזה גם משחקים של אור, כי ברגע שהאור עובר אז הצבע נראה אחרת ואפשר לשחק בין אטום לשקוף במשטח אחד. ולשחק עם המגלה ומסתיר. בעזרת שקיפות אפשר ליצור דוגמה. נניח יש בד שנקרא דבורה devoret, בצרפתית זה לעכל. בתהליך אשפרה חומצה היא מעכלת חלק מהחומרים של הבד, את החלק הצלולוזי,  ונשארת שכבה מאוד שקופה, זה סוג של הדפסה. אפשר ליצור דוגמה שחלק מהבד אטום וחלק שקוף. ואז זה מן בד שהוא קצת מסתיר וקצת מגלה ותוך כדי הדוגמה. עכשיו אם זה וילון אז אנחנו יכולים לגלות דוגמה ממש,, שחלק מעביר את האור וחלק אטום לאור וזה יוצר פני שטח מאוד מאוד מעניינים שיש להם גם איזה שהוא תבנית של עיצוב, מה שנקרא פאטרן, ומראה מיוחד. משחקים של אור וצל בעזרת השקיפות. 
 
שירה  
יש גם היבטים טכניים – טכנולוגיים של שקיפות? כי עד עכשיו דיברנו בעיקר באמת על יותר מופעים ויזואליים. על בדים או שכבות של בדים שמגלים נגיד משהו בגוף. מעצבי ומעצבות אופנה משתמשים בשקיפות כדי לגלות חלקים בגוף ולהסתיר, או הוילון הזה שפתאום כשיש אור אני רואה דוגמה או רואה את הנוף מאחוריו. יש גם היבטים יותר טכניים, טכנולוגיים, של שקיפות בטקסטיל?  
 
אירית  
כן. למשל מה עובר את הבד. אם אנחנו לא רוצים שהשמש תעבור את הבד אז הוא צריך להיות אטום. הנושא של הגנה משמש, כי הבגד זה התפקיד הבסיסי שלו. זה קודם כל להגן על הגוף או להיפך. אם אנחנו רוצים שזה יחדור, לפעמים בענייני אור דווקא הקרינה עוזרת.  אז אנחנו כן רוצים למשל בד שהוא מאוד מאוד שקוף, שהוא לא צפוף למשל בד גאזה, הצפיפות שלו מאוד נמוכה כדי לאפשר ריפוי. דווקא כן הרפואה רוצה את האינטראקציה. מצד אחד היא רוצה שזה יסתיר את החיידקים, שהפצע  לא יהיה פתוח וכל אחד יכול להתקרב. מצד שני רוצים את האוויר ואת החום ואת השמש לריפוי,  אז מהבחינה הזאתי זה בהחלט טכנולוגי, כמה חוטים אנחנו נשים בתוך הבד ואיך לשלוט בזה. לפי דרישה. או תחשבי על בד משריין. אז רוב החומר הוא לא חוטים, אבל החוטים הם הבסיס שמשריין ואפשר להשפיע על החוזק של החומר המרוכב הזה לפי כמות החוטים, לפי מידת השריון.  
 

שירה  
ואז תהיה לנו איזה שהיא רשת שהיא מאוד שקופה, בצפיפות נמוכה.  
 
אירית  
שהיא בסיס לחומר להתלבש עליו. 
 
שירה  
שזה מביא אותנו לכל הטקסטילים המאוד טכנולוגיים  
 
אירית  
למשל בחיזוק קרקע. אנחנו רוצים טקסטיל שיחזק את הקרקע :  גאו טקסטיל מה שנקרא. אז זה חומר שיושב בתוך קרקע שמועדת למדרון שעלול להתמוטט ואז הטקסטיל הזה יושב ומשריין את הקרקע. הוא רשת, הוא לא הקרקע עצמה, אנחנו לא רוצים שלא יהיה לנו קרקע. אנחנו צריכים את האדמה בשביל לשתול פרחים ולגדל, ואנחנו רוצים שמשהו יחזיק אותה. שלא יבוא הגשם ויסחוף את כל הקרקע אל הכביש אלא שיישאר, ויהיה יציב. והטקסטיל זה התפקיד שלו, במקרה הזה  
 
שירה  
אז יש לנו טקסילים שקופים גם בתוך האדמה. 
 
אירית  
בתוך הכביש יש לנו טקסטילים שקופים, שאם תעבור משאית כבדה הוא לא ייסדק, כל הכביש. זה יחזיק אותו, זה ישמור עליו כשכבה אחידה בלי בורות.  
 
שירה  
זה מעניין כי התחלנו את הפרק הזה במופע הויזואלי של שקיפות, אבל כאן אנחנו מדברות בעצם על זה שגם יש לה היבטים מאוד טכניים במקומות שאנחנו בכלל לא רואים את החומרים האלה. אנחנו לא רואות את הטקסטילים האלה בתוך האדמה. 
 
אירית  
כן, אבל תחשבי על רשת בבית. כמה זה חשוב רשתות היום כשיש כל כך הרבה מזיקים .אבל זה סוג של בד, האם אפשר לעשות לזה עיצוב שיהיה לזה גם נראות? כי אם היא סתם שקופה, אין לה שום אמירה, אז מה אנחנו רוצים? היה איזה פרויקט כזה במחלקה שדווקא סטודנטים עשו רשתות מעוצבות וזה היה מאוד מאוד מעניין. או אולי סורגים? תחשבי על סורג מברזל, כמה צריך לטפח אותו, ולצבוע אותו, שלא יחליד. וברוב המקרים האסתטיקה שלו היא נמוכה. אם אפשר היה לעשות טקסטיל שיש לו חוזק גבוה, שהוא יותר חזק מפלדה, מהחומרים האקסטרים שדיברנו עליהם כמו הפחמן, הקבלר, הארמיד, והרשת (הטקסטיל) תהיה גם הסורג שאי אפשר לחתוך אותה. הטקסטיל יכול להגיע גם לנישות האלה. 
 
שירה  
מעניין מאוד  
 
אירית  
כן, ופה השקיפות היא מחוייבת , כי אחרת איך נרגיש. נרגיש פחות בבית סוהר בתוך הבית שלנו עם הסורג לא יהיה מברזל. 
 
שירה  
תודה רבה אירית על השיחה המעניינת הזאת. דיברנו על שקיפות. מה זה שקיפות בטקסטיל, איך היא באה לידי ביטוי גם באופן ויזואלי וגם כמה דוגמאות מעניינות מהעולם היותר טכני – טכנולוגי. ניפגש בפרק הבא בו נדבר על פני שטח. 
 

whatsapp
לייעוץ ופרטים נוספים
whatsapp
יצירת קשר
רוצה ללמוד בשנקר? מלא/י את פרטיך ואנחנו ניצור עמך קשר