חיות הנדסה: בוגרי המחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה הציגו פיתוחים חדשניים למען בעלי החיים בספארי

איך מפתיעים קופים? מה הפילים אומרים זה לזה? מה הקשר בין מזג האוויר לפעילות הצבים במהלך היום ואיזה צלילים הכי מרגשים את האריות? בוגרי המחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה הציגו סדרת פיתוחים מרתקים לטובת בעלי החיים בספארי ברמת-גן.

במסגרת שיתוף פעולה מתמשך ומרתק עם המרכז הזאולוגי, אותו יזם והוביל ראש המחלקה ד"ר עופר שוורצגלס, התבקשו הסטודנטים לפתח רעיונות הנדסיים מקוריים הקשורים לעולם החי. בתום שלבי הפיתוח והעיצוב, יעברו הProjects לשלב היישומי ויוצבו בשטחי הספארי.

בשל מורכבות הProjects והיקפם, הוחלט להתחיל בהם כבר בשנת הלימודים השלישית במחלקה. תחילה ביקרו הסטודנטים בספארי, נפגשו עם צוות המטפלים ועם בעלי החיים, למדו את תנאי השטח ואת הסוגיות הנוגעות לשגרת המקום.

בתום "Research השטח" החלו בשלב החשיבה, כשהמערכות שיזמו ופיתחו נועדו להתמודד עם 3 היבטים שונים: שיפור חייהם של בעלי החיים בספארי, סיוע לפעילות הצוות המטפל ומתן מענה לדרישותיהם והעשרת חוויית הביקור במקום.  

שיר שיראזי וניר חכם פיתחו עבור פרויקט הגמר שלהם "תיבת הפתעה" לקופים, באמצעותה הם יזכו לחוויית אכילה ומשחק מאתגרת. מדי בוקר יניחו המטפלים סוגי מזון שונים במתקן, ינעלו אותו ויכוונו אותו לטווחי זמנים משתנים בהם יהיה פתוח ותכולתו זמינה.

החיפוש המתמיד אחר המזון שבתיבה, כמו גם הציפייה ואי הוודאות נועדו לעורר בקופים ריגושים וסקרנות ולאפשר להפעילם ללא צורך בליווי צמוד של הצוות.
 
פרויקט נוסף שביקש להתמודד עם רגעי השעמום של הקופים הוא "תותח האוכל" של רומן קקזנוב ופביאן שור-בלומנשטיין: המערכת שתכננו ובנו מבוססת על מנגנון של "קטפולטה", המאפשר לשגר פיסות מזון למרחקים שונים במתחם הגידול. המתקן עמיד בתנאי מזג אוויר משתנים, נייד וניתן לתכנות יומי בהתאם לדרישות המטפלים.
 
במטרה להרחיק מבעלי החיים בספארי בעלי כנף המטרידים אותם (דוגמת אנפות), כמו גם להוסיף להם עניין וגירוי, פיתחו שחר קקולי והדר פרידמן "ינשוף אוטונומי" שמגיב באמצעות חיישנים בתנועות, קולות ואורות. יחד עם אופיר צוקר – בוגר המחלקה לעיצוב תעשייתי, שהיה מופקד על עיצוב המערכת – המשיכו סלעית כליף ויחיא מסאלחה לפיתוח "דור ב, שכבר יושם ונוסה בספארי.

הפרויקט הייחודי, שזכה להתעניינות רבה בקרב גופים שונים, מיוצר במדפסת תלת-ממדית,  שומר על עצמאות אנרגטית ואינו זקוק לחיבור לרשת החשמל, מה שמאפשר ניוד ומיקום שלו ללא מגבלות.

 
ערן שריקי וארז ורשה פיתחו מערכת מתוחכמת להשמעת קולות ללהקת האריות בספארי. באמצעות מערכת ניהול מרכזית יוכל הצוות לעורר עניין בקרב האריות (כמו גם אצל המבקרים במקום) על-ידי השמעת קולות שונים. בתוך כך, תאפשר המערכת בחינת תגובת האריות לצלילים שונים בשעות שונות של היממה ותסייע בResearch תצפיתי-התנהגותי.

פילים מסוגלים לייצר כמה סוגי צלילים שונים, המופקים לרוב באמצעות "בית הקול" המצוי בגרונם ועובר "תרגום" דרך החדק. מול הקולות המוכרים יותר שהם משמיעים, מתקשרים הפילים למרחקים גדולים (של עד 10 ק"מ) באמצעות "הרעמה" שאינה בטווח השמיעה של האוזן האנושי.

בכדי לסייע בהבנת "שפת הפילים" פיתחו דוד גולודני ואולג רוצ'ינסקי מערכת הקלטה הממירה את גלי הקול לצלילים שבני האדם יכולים לשמוע. הנתונים שייאספו יאפשרו לצוות המטפלים לזהות את הקולות ולנסות לעמוד על משמעותם, כמו גם להציגם ולהדגימם לקהל המבקרים במקום.  

ירון רגב וליאור בריינר ביקשו לסייע לResearch אודות הקשר בין האקלים לבין מצבם הפיסיולוגי וההתנהגותי של בעלי-חיים. לשם כך הם פיתחו מערכת חיישנית מורכבת, שתשלב בין המדדים השונים אצל צבי יבשה: מערכת אחת תוצמד לבעלי החיים ותמדוד את חום גופם, רמת הלחות והמיקום המדויק שלהם בשטח (באמצעות GPS), בעוד מערכת שנייה תוצב במרחב המחייה שלהם ותתעד את תנאי האקלים. שילוב הנתונים שייאספו יאפשר לעמוד על הקשר בין הגורמים וללמוד על התנהלות הצבים.
 
ומה עושים עם הפסולת האורגנית הרבה הנותרת בספארי? אלעזר דומאני ואייל קוזק פיתחו מערכת להפקת חשמל מצמחים ומתוצרי הלוואי שמותירים בעלי החיים. באמצעות החדרת מתכות (נחושת ואבץ) לפסולת גורם המתקן לתהליכי חימצון המובילים לטעינה חשמלית. כדי לשמר את הפקת החשמל מזיזה המערכת את המתכות בתוך החומר בצורה מעגלית, כשהתוצרים נאגרים בסוללה חיצונית ומאפשרים ניצול אנרגטי גבוה וידידותי לסביבה.