Xnet: צל"שים, שעת חירום והדם של רבין – סטודנטים ובוגרים של שנקר מסתכלים למציאות בעיניים בתערוכה ייחודית

"אחרי הרבה שנים, שבהן סטודנטים ניסו לעשות עבודות כמו בחו"ל ובאנגלית, זיהינו עיסוק גובר בחומרים מקומיים, תוך ניסיון של הסטודנטים לברר את המקום שלהם במקום הזה", מספרת הילה שאלתיאלי, מרצה במחלקה לתקשורת חזותית במכללת שנקר, שאצרה (יחד עם נדב ברקן) את התערוכה השנתית של המחלקה, המוצגת בימים אלה בשדרות רוטשילד בתל אביב. "עכשיו, למשל, אני מנחה פרויקטי גמר וסטודנטים בוחרים לעסוק בנושאים כמו חסידות גור, ציפורי ארץ ישראל, מעצבים ישראלים מתחילת המאה ה-20, מחול או ציונות".

שאלתיאלי וברקן בחרו להציג כ-60 עבודות, שאותן יצרו בשנתיים האחרונות 45 סטודנטים, רובם ככולם לא חצו את גיל 29. לעתים מדובר בעבודה שלמה, לעתים בפרט מתוך עבודה מסוימת, והמטרה הייתה לגבש תערוכה נושאית שעומדת בפני עצמה. כי בשונה מתערוכת גמר טיפוסיות בבתי הספר לעיצוב, שמלקטות את מיטב התוצרת השנתית, כאן נעשה מהלך תמטי ברור: העיסוק בזהות הישראלית מכתיב את הבחירות, ומציף קונפליקטים ודילמות בוערות.

ככרטיס ביקור לשיווק המחלקה לתקשורת חזותית, הפותחת בימים אלה את ההרשמה לשנת הלימודים הבאה, התערוכה היא הישג לא קטן. הבחירה לקיים את התערוכה בקומת הקרקע של בניין "מרכז אדמונד דה רוטשילד" בפינת הרחובות רוטשילד ושינקין בתל אביב, ולא באקדמיה המתחבאת אי-שם מאחורי מחלף ההלכה, מביאה ללב העיר הגדולה תערוכה מזמינה ונגישה. יעיד על כך מספר המבקרים האקראיים, שמשוטטים בשדרה, מבחינים בבניין המפואר ובדלתותיו הפתוחות – ובוחרים להיכנס.

• לקריאת הסיקור המלא ב-Xnet לחצו כאן!

בראש העמוד: השטיח של אנדריי מייסין, עצי תמר של איריס בן-אהרון, הלוגו של איתי רוה והאותות של תמר מינקוביץ (צילום: אחיקם בן-יוסף)