פורטל תשתיות: פרופ' שמואל קניג מספר על הטפטפות המתכלות האקולוגיות שימנעו זיהום בחקלאות

אחד האתגרים הגדולים בשימוש בטפטפות, הוא מה לעשות עם מערכת הטפטוף הפרושה אחרי גמר העונה החקלאית. כיום, טפטפות לרוב משוקעות בתוך האדמה כאמצעי למניעת אידוי ובזבוז מים, אולם לקראת החריש החדש יש לאסוף אותן על מנת שלא תיגרסנה ותהפוכנה לפסולת שאינה מתכלה ומזהמת.

במסגרת תכנית מגנטון של המדען הראשי במשרד התמ"ת, המשדכת בין מוסד אקדמי אחד לתעשייה מסויימת, חברה המחלקה להנדסה פלסטיקה בשנקר ליצרנית הטפטפות "נטפים" ופיתחה טפטפות המתכלות ביולוגית לאחר השימוש.

"בשוק דרישות שונות – לקוח אחד מעוניין שהטפטפת תיעלם אחרי שישה חודשים ושני – אחרי שנה. לשם כך פיתחנו שעון ביולוגי שמאיץ או מאט את תהליך ההיכלות", מספר בראיון ל"פורטל תשתיות" פרופ' קניג – דיקן הפקולטה להנדסה בשנקר – על הפיתוח החדשני.

בניסויים שנערכו באיזורים שונים בארץ, שוקעו טפטפות בכמה איזורים שונים אקלימית בארץ והחוקרים בחנו כיצד ניתן בעזרת הפורמולציה לבקר את קצב ההתפרקות של הטפטפת.

"האתגר הוא לכוון את קצב ההתפרקות שיחל במועד שהחקלאי רוצה ואז על הטפטפת להתפרק תוך 90 יום", מסביר קניג ומוסיף כי "השתמשנו בחומרים תעשייתיים שהם פולימרים מתכלים והוספנו להם חומרים שתפקידם להגן על הביו התכלות בשירות, אבל ההתנגדות תיפסק כשהעונה החקלאית מסתיימת, אז מתחילה התכלות מואצת".

• מתי יצאו לשוק הטפטפות החדשניות ואיך ישמשו משקי בית פרטיים? לקריאת הראיון המלא ב"פורטל תעשיות" לחצו כאן!

(האילוסטרציה בראש העמוד: U.S. Department of Agriculture, Flickr – ברישיון שיתופי)