צהריים בשנקר: איך נראה בית החרושת הגדול של העולם? סרט תיעודי בעקבות עבודתו של הצלם והאמן אדוארד בורטיסקי

ענני זיהום סמיכים, ערימות פסולת תעשייתית, אולמות ייצור עצומים ופנים אנושיות שכורעות תחת תיעוש דורסני: אדוארד בורטינסקי – אמן וצלם קנדי – מרבה לעסוק בהשפעות של תהליכי תיעוש ואורבניציה מואצים על כדור הארץ ועל תושביו. במסעותיו מסביב לעולם הוא מתעד במצלמתו תופעות של זיהום, הרס והידרדרות באיכות החיים.

במסגרת סדרת ההרצאות "צהריים בשנקר" יוקרן סרט התעודה המרתק של ג'ניפר ביכוול "נופים תעשיתיים", המלווה את עבודתו של בורטינסקי בסין – בית החרושת הגדול ביותר של העולם המודרני.

הסרט המוערך – שזכה במספר פרסים יוקרתיים ליצירה דוקומנטרית ואף השתתף בפסטיבל סאנדנס – מעלה מחשבות על תוצאות התיעוש, המוטציה של הנוף ומצבו של האדם בעולם המודרנית. בכך הוא חושף את הדילמות המלוות אותנו בחיינו היומיום, כמו גם את הדיאלוג בין המשיכה והדחייה של הצרכנות הקניבלית של ימינו. 

בראיון שנתן למגזין "PhotoIcon", סיפר בורטינסקי על עבודתו הייחודית: "מישהו התייחס פעם לעבודתי כאל סוג של אקטיביזם תת-הכרתי. משהו שאינו גלוי לחלוטין ושמעלה את השאלות "מה אנחנו עושים" ו"לאן מועדות פנינו"? אבל האמנות אינה מספקת תשובות, מאחר שהמצב הרבה יותר סבוך מכך: הוא פוליטי, הוא מדעי, הוא רב-משמעי ובעל שכבות רבות".

"מה שהאמנות יכולה לעשות בימינו זה להציג תפישה אישית לגבי למה שמתרחש בעולם", אמר בורטינסקי": כך יוכלו בני האדם לראות לראות דברים אחרים ולהבין את העולם בדרך בהירה יותר מאשר המילים יכולות להציע. המטרה היא לא להציע הארה, אלא להציג את המציאות כפי שהיא".

בראש העמוד: מנופי סין המודרני ואפופת הזיהום (צילום: Gustavo M, Flickr – ברישיון שיתופי)