תמונות ממוכנות לעין אנושית: מעצבים, חוקרים ומהנדסים השתתפו בכנס הוויזואליזציה הבינלאומי הראשון של שנקר

בשנים האחרונות התפתחה והשתכללה הוויזואליזציה כמתודה המאפשרת קליטה, עיבוד, הפנמה וניתוח של מידע ונתונים מורכבים. תחת הכותרת "תמונות ממוכנות לעין אנושית", התקיים בשנקר כנס בינלאומי ורב-תחומי ראשון מסוגו, בהשתתפות מומחים וחוקרים מתחומי ההנדסה, העיצוב, הפסיכולוגיה והעיתונות.

דיקן הפקולטה להנדסה ע"ש פרניק, פרופ' שמואל קניג, פתח את הכנס בדברי ברכה למשתתפים הרבים שגדשו את האולם והדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה האינטרדיסציפלינרי בין הפקולטות לעיצוב ולהנדסה.

במסגרת הכנס בן היומיים, שהתקיים בחסות ובתמיכת קרן פרניק, התקיימו 4 מושבים מרכזיים, בסופם התנהל דיון משותף על הנושאים שעל סדר היום.

במושב הראשון, שהוקדש למצב הוויזואליזציה כיום, הציג ד"ר פיטר בק ממעבדות הResearch של IBM בחיפה, עבודות המתארות ויזואליזציה של תנועה, המבוססות על קבצי מידע גדולים במיוחד. בק הדגיש את חשיבותו של התחום עבור מקבלי החלטות בכירים בתחומים שונים, בהם: לוגיסטיקה, הובלה וביולוגיה.

ד"ר רון בקרמן מהפקולטה לניהול באוניברסיטת חיפה הציג ויזואליזציה של פטנטים, הממחישה באמצעות גרף את הקרבה הסמנטית ביניהם ובכך מאפשרת בדיקה אודות חדשנותם, כמו גם זיקה לפטנטים קרובים. בהמשך לדבריו, הציגו סטודנטים מהמחלקות לתקשורת חזותית ולהנדסת תוכנה פרויקטי ויזואליזציה שיצרו במסגרת קורס משותף. 

העיתונאי הבריטי ג'וליו פריג'רי (Giulio Frigieri), העוסק ב-Guardian בתחום של דאטה-ג'ורנליזם, הרצה על נרטיבים ויזואלים ותפקידם בעיתונות בפרט ובאקטיביזם בכלל.

עידן גזית מחברת­ Heroku חתם את המושב בהרצאה על כלים מתקדמים לפיתוח ויזואליזציה, על יתרונותם ומגבלותיהם.

המושב השני עסק בוויזואליזציה במרחב הציבורי ופתח אותו ד"ר רוברט קוסרה (Robert Kosara), חוקר בחברת Tableau Software. הוא סקר את מטרותיה השונות של הוויזואליציה בתקשורת והצביע על האתגרים העומדים בפני מי שעוסק וחוקר את הנושא. הרחיב בנושא אדם קריב מהסדנה לידע ציבורי, שהסביר על הוויזואליזציה של תקציב המדינה ועל השפעתה על קבלת החלטות.

עיתונאי "כלכליסט", שאול אמסטרדמסקי, עסק אף הוא בדאטה-ג'ורנליזם בישראל, אחריו הרצתה רוני לויט על היבטים אשיים ואתיים של אינפוגרפיקה ועל הקשר לעיתונות, שיווק, תקשורת ואקטיביזם.

את המושב השלישי של הכנס, שעסק בהשפעת הוויזואליזציה על החשיבה האנושית, פתחה פרופ' ברברה טברסקי (Barbara Tversky) מאוניברסיטאות סטנפורד וקולומביה. בהרצאתה הראתה כיצד דיאגרמות ויצוגים גרפיים מאפשרים תקשורת והעברת מידע משמעותית ובאיזה אופן הם משפיעים על החשיבה האנושית.

ד"ר מרק שובמן, מחברת Eyeway Vision ומהאוניברסיטה העברית בירושלים, התייחס למדידת האפקטיביות של הויזואליזציה. ד"ר יואל לניר מהמחלקה למערכות מידע באוניברסיטת חיפה, חתם את נושא הדיון בסקירת פרויקט ויזואליזציה של דפוסי התנהגות של מבקרים במוזיאון.

המעצב מושון זר-אביב – חבר סגל המחלקות לתקשורת חזותית והנדסת תוכנה בשנקר – פתח את המושב הרביעי, שעסק בהערכת הוויזואליזציה, בהרצאה אודות "הצד האפל" של התחום והאופן בו הוא יכול לשמש להטעייה. פרופ' אנריקו ברטיני (Enrico Bertini) מאוניברסיטת ניו-יורק סקרה את ההיסטוריה של הוויזואליזציה והציגה Researchים עכשווים על שימוש בה לקידום הבנה, אך גם להטעיה. 

הכנס נחתם במושב ספקטוגרם בהנחיית זר-אביב, בו הוצגו לכל המרצים שאלות שעלו במהלך היום ועוררו דיונים וחילוקי דעות. כל אחד מהם התבקש לדרג את מידת הסכמתו לנושאים השונים, כך שנוצרה על הבמה המחשה לוויזואליזציה אנושית. בתום יום עמוס בהרצאות ושיחות, היה מעניין במיוחד לראות את התפלגות דעותיהם של הדוברים ואת התהליכים והשינויים שעברו.

הכנס יצא לדרך בהובלתם וביוזמתם של ד"ר מאירה לוי וד"ר ירון שלומי מהמחלקה להנדסת תעשייה וניהול, מושון זר-אביב מהמחלקות לתקשורת חזותית והנדסת תוכנה, וד"ר אמנון דקל – ראש המחלקה להנדסת תוכנה.

בראש העמוד: משתתפי הכנס בפאנל משותף שהפך ל"ויזואליזציה אנושית" (צילום: אחיקם בן-יוסף)