התרה: תערוכת יחיד של בוגר המחלקה לעיצוב טקסטיל משה רואס

פירוק והרכבה, נוקשות ורוך, חומר ונשימה: עבודותיו הייחודיות של משה רואס – בוגר המחלקה לעיצוב טקסטיל – עוסקות בטקסטיל כחומר חי ונושם, בהיותו אחוז בגוף האדם. בתוך כך, הוא מתייחס גם להיפוך הנוקשה, אל המתכת בה הוא מפיח חיות, שבריריות וגמישות הדומים לאלו של אריג רך היכול להיפרם ולהיקשר.

בתערוכת היחיד הראשונה שלו "התרה", שהוצגה בגלריה "פריסקופ" בתל-אביב, הציג רואס יצירות הנתונות בפירוק ובהרכבה עצמיים. העבודות נדמות כנמצאות בשלבי כליה והתפוררות שונים, אולם רק לכאורה: הצריבה של החומר נעשית תמיד רק עד לאותו סף רקמה עדינה אך איתנה, הפירוק הוא תמיד עד לעמדת קצה של שמירה על "יש" קיים ומפעיל, החריכה מסתיימת תמיד באותה נקודה נעלמה שבה החומר עדיין צופן בחובו את האפשרות להיות "תועלתני".

בראיון למוסף גלריה של "הארץ" לקראת התערוכה, סיפר רואס כי "רציתי ליצור עבודות שכשתראה אותן הם יעוררו אצלך את התחושה שאלו פריטים ישנים, שהזמן השפיע עליהם. טקסטיל הוא משהו חי ונושם וזה מה שמוביל אותי, המחשבה הזאת, איך הזמן מעצים את ערכם של דברים, נותן להם רובד נוסף, ואיך אני מצליח ליצור עבודות שנותנות את התחושה הזאת. אני רוצה שתשאל מה זה החומר הזה, מה נשאר ממנו, מה הוא היה קודם לכן, למה הוא שימש?״. בתוך כך, הוסיף כי "אני מציג משהו שנעשה עליו מניפולציה אבל יש בו גם סוג של ביקורת. אנחנו הולכים למקדש הזה, למוזיאון, מסתכלים על הפריטים שמוצגים בו, ויש בזה משהו בנאלי. אם זה לא היה במוזיאון לא היית מתייחס לזה בכלל. זה לקחת את הדבר שנמצא עמוק באדמה או זרוק על הרצפה ופתאום לתת לו האדרה, לתת לו במה. אז זה גם בנאלי וגם המהות".

רואס סיים את לימודיו במחלקה לעיצוב טקסטיל בשנת 2008. פרויקט הגמר שלו – utitude, משטחים ואובייקטים אלטרנטיביים – זיכה אותו במקום הראשון בתחרות מעצבים צעירים במינכן, במסגרת תערוכת talente. לאחרונה השתתף בתערוכה הקבוצתית "טקסטלירי" וזכה לשבחים רבים על עבודתו.