קורס עיצוב תצוגה תשע"ה: חלון הראווה של גל ברששת

במסגרת קורס עיצוב תצוגה במחלקה לעיצוב תכשיטים, מתנסים הסטודנטים משנה ד' בתכנון, עיצוב והקמת חלונות ראווה עבור עבודותיהם האישיות ואנחנו מלווים אותם בתהליך החשיבה והיצירה:

גל ברששת // שנה ד' // סמסטר א', תשע"ה

• מועד הקמת החלון: ינואר 2014
• מיקום: כניסה לבנין פרניק, חלון שמאלי

מה שמצית את הדמיון שלי ונותן לי "דרייב" להתחיל לעבוד הוא לרוב חומר שמצאתי – במקרים רבים Ready Made – על תכונותיו ואיכויותיו: האם הוא גמיש? בעל תנועה? ממה הוא עשוי ומה הטקסטורה והצבע שלו? שאלות אלו מעוררות בי את העניין הראשוני וגורמות לי לצאת לתהליך של Research ועשייה. 

ניסויים בצורה וחומר: מתכת ביציקת סיליקון (מימין) וגומי (משמאל)

עיצוב בחומרי Ready Made מחייב אותך להשתמש בחומרים בעלי היסטוריה, לכן בעבודתי איתם אני מוציאה אותם תחילה מההקשר הראשוני שלהם ומעניקה להם משמעות חדשה ומפתיעה, המשתלבת בשפת העיצוב שלי, המתאפיינת בתחושת מכאניזם, צורניות עגולה ושילוב של הומור. 

תהליך העבודה שלי מתחיל מרישום מהיר של מה שעובר לי בראש – צורות, קווים והחיבורים ביניהם – מה שממקד אותי לגיבוש התכשיט אותו אני רוצה ליצור.

כך גם נולד חלון הראווה שלי: בחנתי מגוון חומרים ליישום הרעיונות שעלו בי – בהם סיליקון, מתכת, גומי ופלדה קפיצית – וניסיתי להבין איך אוכל לשלב אותם בחלל התצוגה בלי שיפריעו יותר מדי לאובייקטים המוצגים. 

סקיצות ראשונות: שרטוט צורות, קווים וחיבורים מרעיונות שעוברים לי בראש (יח"צ)

מהר מאוד הבנתי שאני מתייחסת לחלון הראווה שלי כתכשיט וכי הוא לא אמור להיות כזה, אלא עליו לשרת את המוצגים ולתת להם את מרכז הבמה. לאחר התייעצות עם ראש המחלקה, שרון קרן, הבנתי שלשם כך עלי ליצור עבור התכשיטים פודסטים פשוטים, חכמים, ואסתטיים בעלי קווים נקיים מאוד ועגולים, כך שיתאימו לשפה הכללי שלי. 

לאור התובנות שליוו אותי בתהליך, החלטתי שעלי להשתמש בתפיסה של Pop-Up, בה דברים צצים, "קופצים" ומציגים את עצמם לזמן קצר. כדי לממש זאת ביצעתי חיתוכים של המשטח הדו-ממדי ו"הוצאת" חלקים ממנו, כך שהפך לתלת-ממדי. 

חיתוכי משטחים והפכיתם לתלת-ממדיים אפשרו לי ליצור חלון פופ-אפ (יח"צ)

בסופו של דבר, אפשרה לי הטכניקה בה השתמשתי להביא לקדמת הבמה את העולם הצורני-דמיוני שלי, תוך שמרה על אסתטיקה של פשטות וצבעוניות יחד עם קריצה קטנה.