גלריה, הארץ: מה הקשר בין כרזות משנות ה-50 למחאה החברתית? בעקבות התערוכה "כל הארץ חזית, כל העם צבא"

מה הרלוונטיות של תערוכה המציגה כרזות שנוצרו בישראל בין השנים 1920‑1960 לעידן הדיגיטלי? מה אפשר ללמוד דווקא מפורמט הכרזה בזמן שעולם הדפוס נאבק על חייו? ומה לאקלים החברתי, הכלכלי והפוליטי הנוכחי ולכרזות שקוראות לפועלי כל העולם להתאחד, שמכריזות "נדבת העם למתנדבים בעם", "אין גאולת העולם בלי גאולת ישראל", "מקומך כאן. התגייס" וגם "שתה מיץ פרי הדר", "קנו ביצה ממשק עברי!"?

"הסיפור של התגייסות הפרט למען הכלל הוא הסיפור של המדינה הזאת", אומר האספן ואיש העסקים רוני דואק לקראת השקת התערוכה "כל הארץ חזית, כל העם צבא" בשנקר ומוסיף כי "דווקא בזמן המחאה הכרזות חזרו לתפוס מקום מרכזי בשיח הציבורי, גם אם הן הופצו בעיקר באינטרנט".

200 כרזות יוצגו בתערוכה, שתיפתח ביום שלישי הבא בבניין עלית ההיסטורי ברמת גן, המשמש כיום את מכללת שנקר. עם יוצריהן נמנים פרנץ קראוס, אוטו ואליש, האחים שמיר, יוחנן סימון, זאב רבן, רודי שויטש דיין.

הן מלוות את הדרך אל הקמת המדינה, את ימי השואה וההעפלה, מציגות את הקונפליקטים בהתמודדות עם העליות והמעברות, את נופי הארץ והנוף האורבני החדש ומאירות את חיי היום-יום באותן השנים. הן מציגות את התהוות "העברי החדש" ומעלות על הנס את ההתגייסות אל הדגל וההיענות לחלום הציוני.

"ניסינו לשבור את ההקשר ההיסטורי של הכרזות, כדי שמי שמבקר בתערוכה יוכל לחוות את הכרזה מבלי לקבל את המידע מי עיצב אותה ומתי", מספרת אוצרת התערוכה – בת-שבע אידה גולדמן.

• איך ניכרת השפעת העבר על ההווה ומה בין אמנות לתעמולה? לקריאת הכתבה המלאה ב"הארץ" לחצו כאן!