פורטפוליו: פרויקט מסלול – 10 שעות מאחורי הקלעים של התצוגה של המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר​ 2015

בעוד 5 שעות, פחות או יותר, יתחיל הסבב הראשון של התצוגה של בוגרי המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר לשנת 2015. הכסאות שעליהם יישבו המוזמנים וקוני הכרטיסים עדיין לא מסודרים. מאחורי הקלעים מסתובבים הסטודנטים משנה ג׳ ו-ד׳ ובשלב הזה הם נראים כמו חבורה רנדומלית של צעירים שנקלעו במקרה למקום. כל הבגדים מסודרים לפי הסדר, תלויים על שורה ארוכה של קולבים.

"אתה מתרגש?", אני שואל כמה מהם. "לא, בעיקר עייפים", היא התשובה הנפוצה. "הנורא מאחורינו", עונה אחד מהם. הנורא? אני שואל. "נו, אתה יודע למה אני מתכוון. ההגשות". זה עוד יבוא לכם יותר מאוחר, ההתרגשות.

אני מנסה להבין מה יש במסלול שמושך כל כך? מה יש באור הזרקורים שעושה לנו את זה? מה יש בתצוגה, ב-show הזה שקוסם כל כך לילדות קטנות, כמו גם ל-500 איש שקנו אליו כרטיסים (לא זולים במיוחד).

יש כמובן את כל התשובות הברורות מאליהן, ועדין, בשלב הזה, אין לי תשובה מספקת. אני אגלה לכם סוד: שבועיים אחרי ועדין לא הצלחתי לנסח תשובה אחת. ומה שמנחם אותי, הוא שגם לפרץ אין, כשאני שואל אותה מה חשוב בתצוגה, כי הרי במהלך התצוגה אני לא באמת יכול לדעת אם הבגד נוח, אני לא יכול למשש אותו, אני רק יכול להתרשם מהדבר הזה שקורה שם לרגע.