מאמר חדש של ד"ר ינקונסקו אודות קרינת מטענים פורסם בכתב העת הבינלאומי AIP Advances

ידוע כי מטען בתאוצה קורן קרינה אלקטרומגנטית, בפרט כאשר מדובר בתאוצה צנטריפוגלית במסלול בעל רדיוס עקמומיות. מאידך, ידוע שזרם ישר אינו קורן קרינה אלקטרומגנטית, גם כאשר מסלול הזרם בעל רדיוס עקמומיות. אבל הרי כל זרם חשמלי מורכב ממטענים חשמליים בתנועה, אז כיצד הזרם הישר הנע במסלול בעל עקמומיות אינו קורן?

פרדוקס (לכאורה) זה עורר את סקרנותו של ד"ר ראובן ינקונסקו – חבר סגל במחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה – והוביל אותו לביצוע Research בנושא. לאחרונה פורסם המאמר אותו כתב בנושא בכתב העת הבינלאומי AIP Advances.

הResearch של ינקונסקו בחן מטען כולל נתון, המפוזר לאורך טבעת ב N מקומות, כך שהמטענים נעים סביב הטבעת. כשהמספר N שואף לאינסוף, זהו גבול הרצף המתאר זרם ישר.

מטרת הResearch היתה להבין כיצד עוצמת הקרינה יורדת כאשר N הולך וגדל וכיצד היא נעלמת בגבול בו N שואף לאינסוף. התוצאות המתימטיות מכסות את כל המצבים, אך הן הופכות לפשוטות בגבול המהירות הנמוכה ו-N גדול. בגבול זה, הקרינה מתנהגת כמו מהירות המטענים (מנורמלת לפי מהירות האור) בחזקת פעמיים N, מה שמראה שבכל המצבים ה"נחשבים זרם ישר" הקרינה אומנם קיימת, אך בהיותה כל כך קטנה, היא בלתי מדידה. 

ד"ר ינקונסקו השלים את עבודת הדוקטרט שלו באוניברסיטת תל-אביב, בתום Research בתחום הגלים האלקטרומגנטיים אותו ביצע בהנחיית פרופ' אהוד היימן. הוא עבד 18 שנים בתעשית ההייטק כאיש אלגוריתמים וזמן אמת ומשמש כיום כמרצה מן המניין במחלקה להנדסת חשמל ואקטרוניקה.

במהלך שנותיו באקדמיה פרסם מאמרים רבים בתחומי התמחותו (אלקטרומנטיות ואלקטרוסטטיקה), בהם עם ד"ר משה מודריק ודניאלה זהר – בוגרת המחלקה  – העוסק באפקט אלקטרוסטטי היוצר כוח עילוי על קבל אסימטרי (אפקט בראון-ביפלד).