קורס עיצוב תצוגה תשע"ז: חלון הראווה של עדן מינדל

קורס עיצוב תצוגה תשע"ז: חלון הראווה של עדן מינדל

במסגרת קורס עיצוב תצוגה במחלקה לעיצוב תכשיטים, מתנסים הסטודנטים משנה ד' בתכנון, עיצוב והקמת חלונות ראווה עבור עבודותיהם האישיות ואנחנו מלווים אותם בתהליך החשיבה והיצירה:

עדן מינדל // שנה ד' // סמסטר ב', תשע"ז

• מועד הקמת החלון: מרץ 2017
• מיקום החלון: כניסה לבנין פרניק, צד שמאל

כשהתחלתי לחשוב על חלון הראווה בו ארצה להציג את עבודותיי, התבוננתי על מגוון התכשיטים שיצרתי ב-4 השנים האחרונות ושאלתי את עצמי איך ואיפה ארצה להציב אותם ואיזה זווית תחמיא להם ביותר. מכאן נולדה הקומפוזיציה הראשונית של אובייקטים הנראים מרחפים או צפים בחלל התצוגה. 

לנסות ולסכם את התהליך המורכב והארוך שעברתי, קשה כמעט כמו לבצע אותו מחדש: כל הפרטים והמחשבות, הביצועים והניסיונות, העבודה בסטודיו ומול אנשי מקצוע חיצוניים, ובעיקר – שלושה שבועות נטולי שינה.

מאחר שרבים מהתכשיטים שלי מתאפיינים ברמות שונות של שקיפות, החלטתי להציגם על רקע לבן שלא ישפיע על הגוון המקורי שלהם.

במרבית התכשיטים שלי אני משלבת בין הדפסת תלת-ממד במתכת ובפלסטיק, תוך "משחק" בין חומרי הגלם. בהתאמה, היה זה טבעי עבורי להדפיס בתלת-ממד חלקים מחלון הראווה.

לאחר שתכננתי ומידלתי בתוכנת "ריינו" את הגופים והתופסנים עבור התכשיטים שלי, גיליתי כי לא אוכל להדפיס אותם בתלת-ממד בשלומתם – הן בשל אילוצים טכנולוגיים, הן תקציביים. החלטתי לחלק את הגופים, אך לא להדביק אותם ליחידה אחת ולהפוך את החסרון ליתרון עם היבט עיצובי: בחרתי מקומות מדויקים בהם אחצה את הגופים, תוך שליטה על הרווחים ביניהם ועל אפשרויות הזליגה והגלישה של האובייקטים המוצגים עליהם. 

ככל שהתקדמתי בשלבי העבודה, הבנתי כי מוטב שהרקע של חלון הראווה יהיה צבעוני ובכך יספק ניגודיות לגופי התצוגה הלבנים וידגיש את הרווחים ביניהם.

בחרתי להשאיר את הטקסטורה שהתקבלה בהדפסה התלת-ממדית, אך ליטשתי את האובייקטים וצבעתי אותם בגווני לבן וקרם אקסטרה מט המתאימים לתכשיטים שלי.

בסופו של תהליך ממושך ומורכב, בו סייע וייעץ לי אבי – מעצב תעשייתי במקצועו – בניתי קיר המאגד את הגופים והאובייקטים השונים, אותו ציפיתי באפוקסי באפקט גירים, התואם לתכשיטי הפלסטיק שלי ומאפשר למתבונן "להיכנס" לעולם היצירתי והעיצובי המאפיין אותי.

להשלמת הפרויקט חיפשתי תאורה ונעימה שתפזר את האור בחלל התצוגה. לשם כך, השתמשתי בפסי לדים בצדי החלון ובחלקו האחורי והצבתי קשתות שישפיעו על זרימת האור, כך שהתקבלה תחושה של עומק וריחוף בחלל.