צועדים בדרך הבד: להשפיע על העולם דרך החומר

צועדים בדרך הבד: להשפיע על העולם דרך החומר

'"

מפעלי הטקסטיל נעלמו ברובם מהנוף המקומי' ועדיין יוצרי הטקסטיל נמצאים בחוד החנית של הפיתוח העיצובי-הטכנולוגי, מבוקשים על-ידי חברת Nike העולמית ומככבים בתערוכות אמנות במוזיאונים המובילים בעולם.

rn

"Colours are real / The body is real / The spirit is real / Mythology is real / Mythology feeds the brain / The soul is not real / Truth is not real / Truth feeds the soul /Art is real"
rnריצ'ארד טאטל, פסל, מתוך טקסט המלווה לתערוכה  של פיסול טקסטילי "אינני יודע – מארג שפת הטקסטיל", שהוצג במוזיאון טייט מודרן, לונדון ב-2014

rn

משי הודי פראי, כותנה מצרית רכה, בדי דמשק ואריגי איקט אינדונזיים. כמו שורה בשיר. הטקסטיל  – הבד – הינו חומר וצורת ביטוי המקשרת בין טבע לאדם ברמות תרבותיות שונות – מאמנות ועד ייצור חפצים פונקציונליים בסיסיים.

כמעט כל מה שמתרחש בחיינו, מילדות מוקדמת ועד זיקנה – עטוף בבד. מחיתולים, מגבות ווילונות, דרך המצעים הסתורים על המיטה והבגדים שאיתם בחרנו לנצח את היום ועד למבנים ארכיטקטוניים אדירי מימדים. לספוג, להגן, לכסות, לחמם, לצנן, לפתות או לשדר מסר אישי או קולקטיבי. 

rn

טקסטיל הוא חומר גלם חושני, שמלהיב את דמיונם וסקרנותם של אמנים, מעצבים, מדענים ומשמש כל אדם באשר הוא משחר ימי ההיסטוריה. ללא ספק, הטקסטיל הוא מזון לנפש כפי שהוא מצע לחיי היומיום. הוא חומר והוא אמנות, הוא עיצוב והוא טכנולוגיה.

rn

לא בכדי, מוזיאון הטייט מודרן בלונדון, מרכז פומפידו בפריז, מוזיאון ישראל בירושלים ומוזיאון ארץ ישראל בתל אביב ועוד שורה של מוסדות אמנות מובילים בעולם, הציגו מספר תערוכות בשנים האחרונות העוסקות במופעיו המגוונים של הבד.

rn", #, #, "

ההדפס, הצבע, צפיפות החוטים, עיצוב מבנה האריג או הסריג ואופן גזירתם הם בו בזמן מדע מדויק, ותהליך אסתטי מופשט. מדע שהוא גם אמנות. "אנשים שמגיעים אלינו מחפשים לעסוק ביצירה מהרמה הבסיסית ביותר. לייצר את חומר הגלם, הבד וממנו לפתח את הרעיון לחפץ או ביטוי אמנותי", מספרת ד"ר קטיה אויכרמן – אמנית, חוקרת טקסטיל וראשת המחלקה לעיצוב טקסטיל במכללת שנקר – ומוסיפה כי "אלה אנשים, שסקרנים לדעת ממה החפצים נוצרים. טקסטיל הוא חומר, שלא תמיד אנחנו מודעים לו, הוא שכיח ויומיומי, אבל הוא עוטף את כל מרקם החיים שלנו".

rn

"עיצוב טקסטיל הוא הרבה מעבר לעבודה תעשייתית מסורתית", אומרת ד"ר אויכרמן: "עד לפני 20 שנה, מעצב טקסטיל עבד כדרך קבע במפעל שיצר קולקציות בדים עבור אופנה או עיצוב פנים. היום, כשהתעשייה המסורתית המקומית הצטמצמה, המעצב צריך להמציא את עצמו מחדש לרוב כיוצר עצמאי, המשתמש בידע הייחודי לו". 

rn

rnt
• מעניין אותך לדעת עוד על לימודי תואר ראשון בטקסטיל? לקבלת מידע נוסף, לחצו כאן >>

rn

תעשיית הטקסטיל בישראל, כמעט כמו כל התעשיות היצרניות, ידעה עליות ומורדות. מאחת התעשיות המפוארות והראשונות במדינה הצעירה, שהעסיקה בימי הזוהר שלה רבבות עובדים בעשרות מפעלים, הצטמצמו היקפי הייצור בישראל ונדדו למדינות זולות יותר. הסלוגן "קנו כחול-לבן" אפיין את העיצוב הישראלי של שנות ה-70' וה-80’, אולם בימינו מעצבים ישראלים בונים להם מוניטין בינלאומי, כאשר הייצור עצמו נעשה במקומות אחרים.

הפיתוח הטכנולוגי בתחומי הטקסטיל, לעומת זאת, רשם הצלחות גדולות בישראל וחברות מובילות דוגמת "נייקי" עובדות עם התעשייה המקומית. "עיצוב טקסטיל איננו מסתכם בעבודה תעשייתית מסורתית", מציינת אויכרמן: "עד לפני 20 שנה, מעצב טקסטיל עבד כדרך קבע במפעל שיצר קולקציות בדים עבור אופנה או עיצוב פנים. היום, כשהתעשייה המסורתית המקומית הצטמצמה, המעצב צריך להמציא את עצמו מחדש – לפתוח עסק קטן בו מייצרים בסדרות מצומצמות חפצים ואביזרים ייחודיים עבור שוק בינלאומי גבוה יחסית, לשתף פעולה עם מעצב או יוצר מתחום אחר – מעצב תעשייתי, ארכיטקט, כוריאוגרף, להיכנס לפיתוח טכנולוגי של חומר או מוצר טקסטילי בעל תכונות חכמות תוך שיתוף פעולה עם מהנדס או מדען, לפתח פרקטיקה אמנותית מבוססת מלאכה וייצור תעשייתי, או אף לנוע בין פרויקט לפרויקט תוך נגיעה בכל אחת מהאפשרויות האלו.

כל התסריטים הללו כשלעצמם אינם חדשים ולימים התקיימו לצד עבודה בתעשייה מסורתית ממוסדת, אך הם נהיים רלוונטיים יותר ויותר בימינו. כאן המעצב או נכון יותר למחלקה שלנו, מעצבת הטקסטיל, משתמשת בידע ובגישה עיצובית הייחודית לה – ראייה של חפץ דרך מבנה הבד והפשטה המתגלמת בעיצוב משטחים, מבנים, דימויים וחפצים בסריגה, אריגה, הדפסה, בלתי ארוגים, רקמה וטכניקות נוספות. זו גישה עיצובית ייחודית ורלוונטית שלא נלמדת היום במוסדות לימוד אחרים". 

rn

"בעולמנו שלרוב אינו מודע לתהליכי ייצור ולאנשים שעומדים מאחורי החפצים שבחיינו, הנוכחות  של מעצבות טקסטיל היא חיונית", אומר ד"ר אויכרמן: "מעצבת טקסטיל רואה את החפץ דרך החומר ממנו הוא עשוי ופועלת מתוך מודעות, משמעת וצניעות ההכרחיות לראיה זו, אך גם מתוך סקרנות שבבסיס העשייה הראשונית". 

rn

היעלמותם של מפעלי האופנה מהנוף המקומי הובילו, בין היתר, לשינוי משמעותי נוסף – עיצוב הטקסטיל התפשט והתרחב למחוזות נוספים, כמו אמנות, עיצוב מוצר ופיתוח עיצובי-טכנולוגי. הידע של מעצבי טקסטיל רלוונטי מאוד בתחומי העיצוב השונים, בפיתוח מוצרים חכמים, ביצירת שפות אסתטיות חדשות באמנות. בשנקר נעשית עבודה מרובה בכיוון של חדשנות עיצובית-טכנולוגית בטקסטיל, למשל פיתוח בד הנדבק לעצמו, לשימוש בקרב אנשים עם צרכים מיוחדים, שלא יכולים לכפתר/לרכוס את בגדיהם; חומרים חכמים לתעשיות הצבאיות ולבגדי ואביזרי ספורט; מבני סריגה ואריגה חדשניים שמאפשרים ייצור מוצרים טקסטיליים ללא תפרים.

אדריכלים ומעצבים תעשייתיים זקוקים לידע והבנה של מעצבי טקסטיל בכל הקשור למראה, תכונות  והתנהגות של חומרים רכים. מכון ון ליר בירושלים רכש לאחרונה יצירה של בוגרת המחלקה לעיצוב טקסטיל, משטח מודולרי מלובד שמשלב בין נוכחות אסתטית מרהיבה לבין יכולת בידוד אקוסטי. בוגרי המחלקה משתלבים בחברות בינלאומיות מ- Urban Outfitters ועד Muji, מציגים ומוכרים את עבודתם בירידי מסחר בינלאומיים כמו Heimtextile, Ambiente, Maison et Objet, מציגים בתערוכות אמנות בארץ ובעולם, משתתפים בתחרויות בינלאומיות וזוכים בפרסים. מרבית החברות בארץ העוסקות בעיצוב טקסטיל בצורה זו או אחרת – מדלתא גליל ועד גולף ואיקאה ישראל – מעסיקות את בוגרי המחלקה. 

rnt
• למידע נוסף ולהרשמה ללימודי טקסטיל בשנקר לחצו כאן >>

rn

rn", #, #'