קורס עיצוב תצוגה תשע"ט: חלון הראווה של נועה אייזנמן דמרון

קורס עיצוב תצוגה תשע"ט: חלון הראווה של נועה אייזנמן דמרון

במסגרת קורס עיצוב תצוגה במחלקה לעיצוב תכשיטים, מתנסים הסטודנטים משנה ד' בתכנון, עיצוב והקמת חלונות ראווה עבור עבודותיהם האישיות ואנחנו מלווים אותם בתהליך החשיבה והיצירה:

נועה אייזנמן דמרון // שנה ד' // סמסטר א' // תשע"ט 

• מועד הקמת החלון: ינואר 2019
• מיקום החלון: בכניסה לבניין פרניק

לקראת העבודה על חלון הראווה שלי הוצפתי במחשבות, בדימויים וברעיונות אפשריים לתצוגה. השאלה הראשונה שעלתה בראשי הייתה מה תהיה הבחירה הנכונה, ואחריה מהי הדרך לסנן את כל האפשרויות – צומת שאני נתקלת בה כמעט בכל תהליך עבודה. הגדרתי לעצמי כמה נקודות מנחות, שמבחינתי הם המהות של העבודה שלי, ואותן היה לי חשוב לשים במרכז החלון שלי.

כשאני מנסה להסביר לעצמי מי זאת נועה כמעצבת, אחד הדברים הראשונים שעולים לי הם חשיבה מעמיקה על אסתטיקה וקומפוזיציה, ביחסים בין החומרים השונים בהם אני משתמשת בעבודות שלי. בפרויקט הזה הבנתי שאלה שני הדברים שכל הזמן יעמדו לנגד עייני: מעבר לחשיבות שלהם בכל תכשיט בפני עצמו, כעת נדרשתי לחשוב עליהם גם ברמה הרחבה יותר – ביחסים שבין התכשיטים לבין המיקום שלהם במרחב של החלון. כל אלה נבעו מתוך ההחלטה שחלון הראווה שלי ייצג את מי שאני בתור מעצבת – מכף רגל ועד ראש.

כשניגשתי לתהליך של בחירת התכשיטים אותם ארצה להציג, בחרתי מספר אלמנטים שחוזרים על עצמם בעבודות שלי, כגון אופן החיבור בין החלקים השונים לכדי תכשיט אחד, צבע כנקודות מיקוד, נראות גרפית ושימוש במשחקי שכבות שיוצרים תלת ממד. 

התייחסתי לעיצוב החלון כמו שאני מתייחסת לעיצוב התכשיטים שלי: בחרתי בזכוכית אקרילית משום שהיא מוסיפה צבע ותחושת שקיפות, שאפשרה לי לעשות משחק של עומקים וגבהים שונים בתוך החלל – כל זאת מבלי להפר את הקו הנקי והאסתטיקה הגרפית אותה אני מחפשת. בנוסף, השתמשתי בצינור מתכת-אלומיניום כדי לאחד את כלל הקונסטרוקציה ליחידה אחת. הבנתי שכמו בתכשיטים שלי, בהם אני נוהגת להשתמש ברדי מייד, פלסטיק בשילוב מתכת וכמובן בצבע, גם כאן זה המהלך הטבעי והנכון לעשות.

לכל אורך הדרך היה לי חשוב להשיג תחושה של תנועה, זרימה ודינמיות בחלון, וזאת מבלי שדברים יזוזו באמת. עשיתי זאת באמצעות יצירת משחקי פוקוס שונים, מיקום התכשיטים הלא קונבנציונלי, משחקי צבע ושימוש בחומרים שונים. היה לי חשוב להכניס את הצופה לעולם שלי. ניסיתי להעביר את התחושה שמצד אחד יש מלא פרטים, ומצד שני לשמור על אחידות והרמוניה, בלי לשכוח להציג כל תכשיט בצורה האידאלית עבורו ולתת לו את מלוא תשומת הלב לה הוא ראוי. הפרויקט הזה היווה הזדמנות עבורי גם לבחון ביני לבין עצמי מי אני כמעצבת וגם להציג את התובנות והעשייה שלי במהלך 4 שנות הלימודים.