בעקבות האות: המסע להחייאת פונט דרוגולין

בעקבות האות: המסע להחייאת פונט דרוגולין

בפרויקט יוצא דופן במסגרת חממת מפעל הפיס לאות העברית, במרכז שנקר לחקר העיצוב בישראל, השלימו מעצבי האותיות אלון קנצ'וק, ורמי קשתי מסטודיו RAG את שחזורו של פונט דרוגולין ההיסטורי. המסע, שארך למעלה משנה וחצי, חשף פרק מרתק בהיסטוריה של הטיפוגרפיה העברית והוביל לתגלית נדירה בגרמניה.

תחילתו של הפרויקט בקטלוג נדיר משנת 1929 של בית היציקה האג דרוגולין, שנרכש על ידי קנצ'וק, מרצה בבית הספר לתקשורת חזותית בשנקר. הוא מספר על העניין האישי שלו בפונט: "יש לי זה עניין, תמיד היה לי גם בתקופת הלימודים עם אות דרוגולין. עוד מקטלוג אותיות, הקטלוג של מולכו. היא תמיד הייתה אות שסקרנה אותי, לא ממש הצלחתי להשתמש בה אף פעם. אבל תמיד היה בה משהו מכשף כזה מבחינתי. ואני חושב שנגיד את הקטלוג הזמנתי מאיזה אספן ספרים גרמני שיש לו איזה חנות יד שניה קטנה כזו שממש שלח לי את זה בדואר." בקטלוג התגלתה גרסה של האות המכונה "היבריש 4", השונה באופן משמעותי מהגרסאות המוכרות כיום. "פתחנו את הקטלוג וראינו משהו שלא ראינו אף פעם בתור מעצבים גרפיים," מספר קנצ'וק. "האופן שבו האותיות האלה הוצגו על הנייר היה שונה לחלוטין ממה שהכרנו."

חשיבותה ההיסטורית של דרוגולין חורגת מעבר לצורתה הייחודית. היא מייצגת את שיאה של האות המרובעת במאה ה-19, ושימשה כהשראה משמעותית לרפאל פרנק בעיצוב הפונט המהפכני פרנק-ריהל. "היא נקודה קריטית בהיסטוריה של האות העברית," מדגיש קנצ'וק. "היא הביאה את ההתחלות של התיקונים שפרנק אחר כך חיזק ותיקן."
המחקר הוביל את הצמד למסע בלשי מרתק. בישראל, למרות שידוע כי משה שפיצר הביא את האותיות לארץ בשנות ה-30, לא נמצא כל תיעוד לגורלן. הם חיפשו בספריה הלאומית, בספריית שוקן, ובארכיונים של מה שהיה פעם מוזיאון הדפוס בצפת – ללא הצלחה. עם זאת, ידוע כי האות הייתה בשימוש נרחב בישראל בשנות ה-50 וה-60, במיוחד בהוצאת אומנות ובהוצאת תרשיש.

מסע החיפושים לקח אותם עד למוזיאון הדפוס בלייפציג, גרמניה, שנבנה על שרידי בית היציקה המקורי של האג דרוגולין שנהרס עד אפר במלחמת העולם השנייה. שם קיוו למצוא תיעוד מוקדם של האות, "המטרה של הנסיעה לגרמניה הייתה באמת למצוא את השימוש הכי מוקדם באות הזאת. זאת אומרת, אנחנו יודעים שהיא הודפסה ב־1929, אנחנו לא יודעים מתי הפעם הראשונה שהיא באמת הודפסה, אז באמת חלק מהנסיעה זה היה למצוא את ההדפסה הכי מוקדמת ואמרנו על הדרך אם תמצא, אולי…"

עם רק שעה וחצי לפני הרכבת חזרה, הובלו המעצבים לעליית הגג של המוזיאון. שם, בין מאות מגירות של אותיות עתיקות, החל מרוץ נגד הזמן. "היה לנו אולי רבע שעה," משחזר רמי קשתי את הרגעים המותחים. בעליית הגג של המוזיאון, בין מאות מגירות אחסון, פתחו במרוץ נגד הזמן. כל מגירה הייתה עולם ומלואו, מפתה לעצירה והתבוננות. "פתאום אתה רואה 'היבריש' ופותח – זה פרנק ריהל. עוד 'היבריש' – והפעם זה מרים," משחזר אלון את הרגעים המבלבלים. תוך כדי החיפוש, גילו שצוות המוזיאון מזהה את השם "היבריש" אך אינו מכיר את שמות הפונטים הספציפיים. "מצאנו את עצמנו משאירים להם פתקים – 'זה פרנק ריהל, זה מרים'," הם מספרים, הופכים בעצמם לחלק ממפעל התיעוד של המוזיאון.
ואז, ממש ברגעים האחרונים, כשנותרו דקות ספורות לפני הרכבת, הגיע הרגע המכריע. דווקא במגירה שהייתה צמודה לראשונה שפתחו, מצאו סוף סוף את אוצרם. 

"ממש לפני שהיינו חייבים לצאת, מצאנו עוד מגירה. הרמנו את האות הראשונה, קירבנו את המיקרוסקופ כי זה היה קטן כל כך, וזיהינו – זו דרוגולין." להפתעתם, המגירה הייתה מלאה באותיות מקוריות, חלקן אפילו חדשות לחלוטין, ללא סימני שימוש.

הגילוי הדרמטי, שהתרחש ממש ברגעים האחרונים של ביקורם, היה פסגת המסע הארוך שלהם. בזכות עזרתה של מיכל ליכטנשטיין, עוזרת המחקר שלהם, הצליחו אף לקבל שני סטים של אותיות להמשך המחקר, אם כי התברר מאוחר יותר שהם חסרים.
הפונט המשוחזר, שייקרא "ראג דרוגולין", משלב בין העבר לעתיד. הוא כולל התאמות לטכנולוגיה הדיגיטלית תוך שמירה על המאפיינים הייחודיים של האות המקורית. המשפחה החדשה תכלול גדלים אופטיים שונים, המבוססים הן על דוגמאות ההדפסה ההיסטוריות והן על אותיות המתכת המקוריות שהתגלו.

"זה תחום שאתה לא יכול שלא להתייחס למאסטרים שעבדו לפניך," מסביר קנצ'וק על חשיבות הפרויקט. "הם הבינו דבר או שניים." עבור הסטודיו, הפרויקט מהווה נקודת ציון משמעותית שכבר משפיעה על האופן שבו הם מעצבים אותיות.
הפרויקט כולו תועד בספר מקיף שיאפשר הצצה לתהליך העבודה המורכב והממצאים ההיסטוריים. מעבר לערכו כפונט דיגיטלי חדש, הפרויקט מדגים את החשיבות של שימור והחייאת מורשת הטיפוגרפיה העברית, תוך התאמתה לצרכים העכשוויים ושמירה על איכויותיה הייחודיות.
"דרוגולין מבחינתנו הוא נקודה חסרת תקדים מבחינת הסטודיו," מסכם קנצ'וק. "הוא כבר נכנס לאופן שבו אנחנו מציירים אותיות." השפעתו של הפרויקט צפויה להדהד הרבה מעבר לגבולות הפונט עצמו, ולתרום לשימור ופיתוח האות העברית בעתיד.

האזינו לסיפורם המלא של אלון ורמי בפודקאסט "שפה משותפת">>