"תעצב לי סורק רפואי שנראה כמו פרארי" - אלכס פדואה ויואל זילברשטיין בהרצאה

"תעצב לי סורק רפואי שנראה כמו פרארי" – אלכס פדואה ויואל זילברשטיין בהרצאה

הרצאות האורח של התכנית לתואר שני בעיצוב למהנדסים נפתחו בגדול עם הרצאה מיוחדת של פרופ' אלכס פדואה, מרצה בכיר במחלקה לעיצוב תעשייתי וראש הסטודיו Padwa Design, ויואל זילברשטיין, מומחה בפיתוח סורקי איזוטופים, מנהל ויזם, מייסד חברת Spectrum Dynamics. דרך שורת מקרי מבחן, עליהם עבדו בשיתוף פעולה הדוק בשלושים השנים האחרונות, העלו השניים לדיון שאלות, אתגרים והזדמנויות בחיבור בין הנדסה, טכנולוגיה ועיצוב. ממכשיר ה- MRI הראשון שאותו הוזמן פדואה לעצב עבור חברת Elscint כאשר זילברשטיין עמד בראש מחלקת פיתוח מכשירים רפואיים, ועד לשיתוף הפעולה האחרון ביניהם: סורק איזוטופים (NM Scanner) של חברת Spectrum Dynamics שעיצובו נחשף לאחרונה ביריד בינלאומי מוביל בתחום.

את ההרצאה פתח יואל זילברשטיין ודיבר על כך שכל פרויקט מתחיל כשמקבלים דרישות ממחלקת השיווק. בעקבות זאת נגזרים מפרטים טכניים הנדסיים (הגדרת המוצר) ולכן זהו תהליך שכולל מאמץ הנדסי מבוקר. מהנדסים יתכננו בדרך כלל מערכות לא מעוצבות. כלומר, מערכת בסיסית, פונקציונאלית, טובה, חכמה ומתפקדת, אך לא מעוצבת. נוסף על זאת, ישנה חשיבה בקרב מהנדסים ששיתוף פעולה עם מעצבים מייקר את עלות הפרויקט, אך אם עושים זאת נכון, החשיבה מתגלה כטעות.

בדור החדש, שהתחיל בסביבות שנות ה-90, החליטו להכניס מעצבים לפרויקטים של המערכות ומאז ניתן לראות את השדרוג בנראות של המערכות ובעיצובן. מהנדסים אוהבים צורות פשוטות מוגדרות וישרות. לעומתם, המעצבים אוהבים צורות רכות, מעוגלות ורואים את המוצר מזוויות שונות של הסתכלות. האתגר הוא לשלב את העבודה של שני הצדדים יחד.

יואל זילברשטיין בעת ההרצאה (צילום: אור קפלן) 

כשמוכרים מערכת מתקדמת, שנחשבת כהכי טובה בשוק, צריך לקחת בחשבון מספר גורמים: אמינות, ביצועים מהירים, בטיחות וגם את העיצוב והנראות. המערכת שפותחה הייתה מהמתקדמות בשוק והיה צורך לדאוג שהיא גם תיראה כאחת זו.

האם העיצוב יותר חשוב מהשימושיות של המוצר?

זילברשטיין השיב שהעיצוב לא בא על חשבון הפונקציונאליות של המערכת לעולם, הם תמיד באים ביחד. במיוחד במערכות רפואיות תומכות ומצילות חיים, לא תהיה התפשרות על תפקוד המערכת. לאורך כל דבריו, מציג זילברשטיין תמונות של המערכת לפני ואחרי תהליך העיצוב מתוך הפרויקט המשותף. הוא מסכם כי כבני אדם, קיים אצלנו צורך בסיסי באסתטיקה של המוצרים שמשרתים אותנו. ברמת העיצוב, המעצב לוקח בחשבון את הצרכים של המשתמשים במערכת (רופא, אחות, מטופל), לכן עיצוב נכון הוא גם כלכלי.

אחריו עלה פרופ' אלכס פדואה לדבר ופתח את דבריו בקונפליקט שקיים אצל מעצבים בעיצוב פרויקטים רפואיים. המעצבים לומדים איך לייצר דרמה והתרגשות סביב המוצרים שהם מעצבים ובעיצוב מערכות רפואיות כמו C.T, נדרשים המעצבים לעשות את ההפך ממה שהם רגילים – לעצב את המערכת המתוחכמת כך שיפחת הלחץ של המטופלים ולעצב לאנשים שמרנים כמו רופאים, מנהלי בתי חולים וכדומה.

משמאל: פרופ' אלכס פדואה עם המעצב גלעד דוידי על הסורק האחרון שעוצב בסטודיו עבור חברת Spectrum Dynamics וסורק Arineta אשר מבצע מיפוי לב תלת מימדי (צילום: באדיבות פרופ' אלכס פדואה) 

בהמשך דבריו הוא התייחס למושגים כגון "יופי חיצוני" ו"יופי פנימי" הקיימים בחברת בני האדם וטען כי אם מתייחסים למושגים אלו באופן מילולי, הרי שיופי חיצוני מייצג את הפנים של האדם, עורו והמעטפת החיצונית שלו שמוצגת לעולם וניתנת לשפיטה האם היא יפה או לא, בעוד שהיופי הפנימי מייצג את אבריו הפנימיים של האדם, כמו הטחול למשל, שמתפקדים בצורה החכמה ביותר בטבע ומתפעלים את כל המערכת הזו שנקראת "גוף".

ניתן לקחת מחשבה זו ולהמשילה על עבודתם המשותפת של המהנדס והמעצב – המעצב מקבל את האיברים הפנימיים של המערכת החכמה והפונקציונאלית, שתכנן ופיתח המהנדס. תפקידו המרכזי של המעצב הוא לתת פנים למערכת זו וליצור מעטפת מתאימה וראויה לחוכמה הפנימית של המוצר, לתת לו מראה מזמין שייצור תחושה חיובית אצל המשתמש.

תודה לדביר כהן ויעל רוטנברג על סיכום ההרצאה

בראש העמוד: פרופ' אלכס פדואה בעת ההרצאה (צילום: אור קפלן)