לבוש בגדי חמודות | אורית פרייליך

לבוש בגדי חמודות | אורית פרייליך

אורית פרייליך, מרצה בכירה במחלקה לעיצוב אופנה בשנקר, מציגה בגלריה גרוסו מודו בתל אביב תערוכה חדשה ומרתקת:

בנקודת המפגש בין קדושה לאופנה, בין מסורת לחדשנות, ובין זהות מגדרית מקובעת לנזילות עכשווית, נפרשת תערוכתה של אורית פרייליך "לבוש בגדי חמודות". שם התערוכה, הלקוח ממזמורי השבת, מרמז על המתח המובנה ביצירתה – בין הקדוש לאסתטי, בין הפונקציונלי לדקורטיבי.

במרכז התערוכה ניצבת דמות ה"צדיק" החסידי, אותה דמות נשגבת המייצגת את שיא הרוחניות בעולם החסידי. הצדיק, הלבוש ב"חלתיקל" – אותו בגד חגיגי וצבעוני המיועד לשבתות וריקודי מצווה – מתגלה כאן כצומת של משמעויות חדשות. פרייליך חושפת את השכבות ההיסטוריות והתרבותיות המרכיבות את הלבוש החסידי, ומאירה באור חדש את מערכת הקודים החזותיים שהתגבשה לאורך מאות שנים.

נקודת המוצא למסע האמנותי הזה היא תגלית מפתיעה: איור של אישה משטרסבורג מהמאה ה-17, החובשת כובע פרווה רחב הדומה להפליא לשטריימל החסידי. גילוי זה מערער את ההנחות המקובלות על מקורות הלבוש החסידי ופותח פתח להתבוננות מחודשת במה שנתפס כמובן מאליו. כיצד הפך פריט לבוש נשי-נוכרי לסמל מובהק של זהות גברית-יהודית? האם ייתכן שדווקא בלב הממסד השמרני ביותר טמונה עדות היסטורית לנזילות מגדרית?

פרייליך מרחיבה את הדיון מעבר לגבולות ההיסטוריים והדתיים. היא בוחנת כיצד בגד הופך לסמל זהות, כיצד מערכת לבוש משמשת ככלי להבניית קהילה, וכיצד קודים אסתטיים מתגבשים לכדי שפה תרבותית שלמה. ה"חלתיקל", על צבעוניותו החגיגית, מתפקד כאן כמצע לדיון במתח שבין הפרטי לציבורי, בין האינדיבידואלי לקהילתי.

התערוכה מציעה מבט רב-שכבתי על מערכת הלבוש החסידית: היא חוקרת את ההיבטים ההיסטוריים והסוציולוגיים, מתעמקת במשמעויות הרוחניות והסמליות, ובוחנת את האיכויות האסתטיות והעיצוביות. דרך פריזמה זו, פרייליך מצליחה לחשוף את המורכבות והעושר הטמונים במה שנדמה לעיתים כמערכת נוקשה וחד-ממדית.

בעידן שבו שאלות של זהות מגדרית עולות לחזית השיח התרבותי, עבודתה של פרייליך מציעה פרספקטיבה ייחודית. היא מראה כיצד דווקא במקום שנתפס כשמרני ומקובע, טמונים זרעים של גמישות ונזילות. דרך מחקר מעמיק והתבוננות רגישה, היא חושפת כיצד מערכות לבוש מסורתיות מכילות בתוכן אפשרויות של טרנספורמציה והתחדשות.

"לבוש בגדי חמודות" היא יותר מתצוגת אופנה או תערוכת אמנות – היא הזמנה לדיאלוג עם המסורת, עם הזהות, ועם האופן שבו אנו מבינים ומגדירים את עצמנו דרך הבגדים שאנו לובשים. פרייליך מזמינה אותנו להתבונן מחדש במוכר, לגלות את הזר שבמוכר, ואת המוכר שבזר, ולהרהר בגבולות הנזילים שבין קודש לחול, בין מסורת לחידוש, ובין זהויות מגדריות קבועות לאפשרויות של שינוי והתחדש