שוויון זמני: תערוכת יחיד ראשונה לנועה קלגסבלד - בוגרת בית הספר לאמנות רב-תחומית בשנקר

שוויון זמני: תערוכת יחיד ראשונה לנועה קלגסבלד – בוגרת בית הספר לאמנות רב-תחומית בשנקר

'"

מגרשי ספורט הם מקומות עמוסים בנוכחות גברית, תחרותיות וכוח. נועה קלגסבלד – בוגרת בהצטיינות של בית הספר לאמנות רב-תחומית, היא אוהדת, חיה ונושמת ספורט. בעבודות שלה היא מתערבת במשחק, על הנראות וההתנהלות המקוריים שלו; באמצעות המצלמה והנוכחות הפיזית שלה עצמה, היא מייצרת מצבים שמשנים את המשחק ואת יחסי הכוחות שלו.

בתערוכה זו קלגסבלד מקימה מגרשי טניס ומתייחסת לשיטת הניקוד הנהוגה במשחק זה. שם התערוכה, שוויון זמני (Deuce), מציין רגע קריטי במשחק. זהו מצב של תיקו בין השחקנים, כאשר המשחק מנוע מלהסתיים ואחד מהשחקנים חייב להשיג יתרון ולהוביל.

תהליך הקמת מגרשי הטניס ונוכחותה של המצלמה היו עבור קלגסבלד הדרך להגיע ליתרון והובלה ב"משחק", יציאה ממצב של שויון זמני. היא הפעילה וצילמה עשרה גברים שבנו עבורה מגרש טניס, כשהיא נעזרת באובייקטים כמו כסא השופט, מחבט טניס ענק ומגפון. המתח המגדרי שקשור בחלוקת התפקידים על הסט, שצולם בלב טחנת קמח פעילה, יכול להיחשב ל"ניצחון" על מגרש זה, אבל זהו ניצחון רגעי בלבד, ממש כמו ה – Deuce של משחק הטניס. האם הוא יחדל להתקיים כאשר המצלמה תיכבה?

צילומים של עשרת הגברים מופיעים גם על שני פריטי לבוש שייצרה קלגסבלד, גם הם שייכים לעולם הטניס – חצאית פליסה ושמלה. היא לובשת אותם בעת בניית מגרש טניס נוסף שהקימה כמיצב בחלל הגלריה. פריטי הלבוש הללו יכולים להיחשב כעוד חלק במאמץ להשגת היתרון.

כמו שחקנים מקצועיים שעולים על המגרש, כך קלגסבלד נותנת את כל כולה בפרפורמנס שהיא מבצעת על הסטים, אחראית על כל פרט, משחקת את כל התפקידים על המגרש.

בתערוכה מוצבים שני עמודים בגובה של למעלה משני מטרים, הם עשויים קרטון שמשמש ליצירת חצאיות פליסה בעבודת יד, מעוגנים בבסיס דקורטיבי ומוגנים ברשת טניס. הנוכחות של העמודים בחלל הגלריה מאפשרת פרספקטיבה נוספת על הטקסיות והפולחן שבעולם הספורט.

rn", #, #, "

את התערוכה אצר פרופ' רועי קופר – מבכירי הצלמים בארץ, אמן, חוקר ומורה. עמד בראש בית-הספר לאמנות רב-תחומית. 

פרופ' קופר הציג מעבודותיו בתערוכות יחיד וקבוצתיות בארץ ובעולם, בין היתר במוזיאון ישראל בירושלים, מוזיאון תל-אביב לאמנות ובטייט מודרן בלונדון. עבודותיו המרשימות זיכו אותו במגוון פרסים יוקרתיים, בהם: פרס ז׳ראר לוי של מוזיאון ישראל (1995), פרס שרת התרבות (2004) פרס אנריקה קבלין לצילום, פרס מוזיאון ישראל (2006) ופרס קונסטנטינר של מוזיאון תל-אביב לאמנות (2006). 

בין השנים 1998-1994, כיהן קופר כראש המחלקה לצילום בבית-הספר קמרה אובסקורה, עד שנת 2009 שימש כמרצה בכיר במחלקה לצילום באקדמיה לאמנות ועיצוב "בצלאל". משנת 2008 הוא מרצה בכיר בבית הספר לאמנות רב תחומית בשנקר. 

בעבודותיו נוגע קופר בסוגיות פילוסופיות רחבות יריעה, אותן הוא חוקר באמצעות מדיום הצילום ובוחן את פעולת הצילום ואת מעמדו של הצילום. בין הסדרות והתערוכות הבולטות שהציג: "אתרי היעלמות" (1994-1990), "נקרופוליס" (2000-1996, יחד עם גלעד אופיר), "תפוחי זהב" (2001-1999), "אנסאר" (2003), "כמו כוכבים שנלכדו במים" (2005), "מצבי מלחמה" (2006), הטרילוגיה "לאכול מבשר הלוויתן" (2007), "יכול היה להיות אחרת" (2010) ו"חלום עזה" (2015).

התערוכה תוצג בגלריה פיין 3 רחוב רשי״ף 3, תל אביב

פתיחה: 1.10.2021  שעה: 11:00

שעות פתיחה: בימים א׳-ה׳ ה בין השעות 11:00-18:00 // שישי ושבת בין השעות 11:00-16:00

נעילה: 6.11

צילומים: נועה קלגסבלד

rn"'