תערוכה: גלעד אפרת | אדם קוף - שנקר

תערוכה: גלעד אפרת | אדם קוף

'#, #, "

בתערוכה החדשה שלו, האמן גלעד אפרת, מרצה בבית הספר לאמנות רב-תחומית בשנקר, הוא חוזר על אותה פעולה: הוא מענה את הציור במרתף כדי להוציא ממנו ווידוי – "אני ציור".

ג'ון רסקין, בפתיחה המפורסמת ליצירת המופת שלו מ-1843 "ציירים מודרניים", מציע, תחת הכותרת "על האמת שבחלל", ניסוי: לצייר ריבוע ועיגול ולהתרחק מהם עד לנקודה בה אינם ניתנים להבחנה. לאחר דיון ארכני בהשלכות של הניסוי הזה הוא מגיע לשתי מסקנות: הראשונה היא שלא משנה כמה אתה רחוק מהאובייקט תמיד יש משהו מהאמת שלו שלא נאבד. והשנייה היא, שלא משנה כמה אתה קרוב, מדויק וחד, תמיד ישנו דבר מה שנאבד בראיה. רבים מציירים את אותו דבר שלא נאבד במרחק.

rn

מעטים מצליחים, כמו גלעד אפרת בסדרה הזו, בהכפלות שלו, בהעמדה זה כנגד זה של הקוף (ציור ממטי) והמופשט (ערכים ציוריים ללא אובייקט) לצייר את מה שנאבד גם במבט הקרוב.

rn

זהו הסוד של הציור: זה שום דבר שנראה כמו משהו. זהו שום דבר שמתעקש להישאר שום דבר. שמסרב להיות סימן. להיות שפה. להיות בר המרה למטבע אחר. שום דבר פרטיקולרי המסוגל להיות רק הוא עצמו. ציור הוא לא טקסט. הוא לא מדע אבל הוא גם לא שירה. הוא לא אקדמיה. הוא לא תקשורת חזותית. הוא לא מוצר. ציור הוא ציור. אבל זהו פשע הדורש אליבי, אז מזה חמש מאות שנה הוא מעמיד פנים שהוא תנ"ך לעניים, או דיוקן, או נוף או חלק משיח פוליטי\כלכלי\ חברתי ופילוסופי.

גלעד אפרת, יד 1, 2022, שמן על בד, 55X70 ס"מ

אבל כל מי שהסתכל על צווארון בציור הולנדי מהמאה ה 17 יודע שהציור קורץ לצופה מבעד לנושא ומדבר את עצמו. ההצמדה זה כנגד זה של הקופים של אפרת היא הזדמנות נהדרת עבורנו להפנות את המבט אל החלקיק הקוונטי הטהור של הציור: זה שאובד בדיוק כשמסתכלים עליו מקרוב.

התערוכה החדשה של גלעד אפרת, "אדם קוף", מוצגת בגלריה גורדון עד ה-14.1. יום לפני הנעילה, ב-13.1, יגיע אפרת לשיח גלריה סביב התערוכה החדשה.