פורטפוליו: התעשיות היצירתיות הן הקטר החדש של המשק

פורטפוליו: התעשיות היצירתיות הן הקטר החדש של המשק

'"

בסצינת הפתיחה של הסרט איקירו מעמת יוצר הקולנוע אקירה קורסאווה בין שתי קבוצות: מצד אחד יושבים פקידים אטומים, שיכולים לקבל החלטות משמעותיות אבל מסתפקים בבירוקרטיה טכנית וחד גונית, ומהצד האחר מתרוצצות אמהות שמנסות לקדם פתרון יצירתי לתועלת הציבור, אך אין בכוחן להשפיע על המציאות. רק אירוע אישי דרמטי יגרום לאותו פקיד לחצות את הקווים ולהירתם להקמת מגרש המשחקים.

לפני 65 שנים, כשיצא הסרט לאקרנים, עשייה יצירתית וקבלת החלטות במגזר הציבורי נראו כמו שני תחומים שלא יפגשו לעולם, אולם התפיסה הזו הולכת ומשתנה. אמנות חזותית, אדריכלות, עיצוב, אופנה, קולנוע ואופני יצירה נוספים – שנחשבו בעבר לתוספת נעימה אך לא הכרחית לחיי היום־יום – נכללים כיום תחת ההגדרה של תעשיות יצירתיות (creative industries): תעשיות שבסיסן ביצירתיות, במיומנות ובכישרון של יחידים, ושיש להן פוטנציאל ליצור משרות ולקדם את הכלכלה, על ידי יצירתם והפצתם של נכסים רוחניים. תחומים אלו, שהיו עד לא מזמן בגדר מותרות או שעשועים, נתפסים כיום ככאלה שיכולים להשתלב, לתרום, לחזק ולמנף את התעשייה המסורתית, את מערכת החינוך, את השירות ציבורי ותחומים נוספים.

אירופה, שבה הסקטור היצירתי תורם לתל״ג יותר מהתעשיות המסורתיות, מובילה את המגמה הזו ומקדמת מגוון תכניות לעידוד יזמות יצירתית ככלי מרכזי למלחמה באבטלה של צעירי היבשת. אולם, בעוד שבאירופה התעשיות היצירתיות מהוות פלח מוגדר שזוכה להכרה ככח שמניע את הכלכלה, בישראל הן אינן מקבלות את תשומת הלב הראויה בקרב קובעי המדיניות.

כדי לשנות את תמונת המצב הזו ולקדם את התעשיות היצירתיות בישראל בהיבט החינוכי, המדיני והכלכלי, מובילים במרכז החדשנות של שנקר את פרויקט CLEVER (ראשי תיבות של Creative Leadership & Entrepreneurship – Visionary Education Roadmap), שנתמך על ידי האיחוד האירופי. נשיאת שנקר, פרופ' יולי תמיר, אומרת שמטרתה העיקרית של התוכנית היא לגרום למקבלות ולמקבלי החלטות בדרג המדיני להבין את הפוטנציאל שטמון בתעשיות היצירתיות. ״גם אני לא הכרתי את התחום עד שלא נכנסתי אליו״, היא מספרת, ״אבל היום אני מבינה שתעשיות יצירתיות הן הרבה יותר מ־nice to have. אם גם הם יבינו את זה זאת תהיה הצלחה״.

rnt
• לקריאת הכתבה המלאה לחצו כאן!

rn

rn", #, #'