אמנות במשלוח: מגשי הטייק אוואיי מסגרי הקורונה הפכו ליצירות קרמיקה

אמנות במשלוח: מגשי הטייק אוואיי מסגרי הקורונה הפכו ליצירות קרמיקה

תקופת הסגרים התכופים שהביאה איתה מגפת הקורונה זכורה לרבים כ"תור הזהב" של משלוחי מזון ממסעדות. חלטורה כשליח וולט שמדווש ברחובות הריקים הפכה למקצוע "חיוני" שקנה לשליחים חופש ממגבלות התנועה הנוקשות, ועבור מזמיני האוכל המסוגרים בבתיהם, משלוחים הכניסו קצת אקשן וטעם לחיים.

במקרה של המעצבת התעשייתית והקרמיקאית הצעירה תאיר אלמור, בוגרת המחלקה לעיצוב תעשייתי, המשלוחים היו השראה, דרך לזכור את התקופה ההזויה הזו בהיסטוריה, והפכו לסדרת כלי קרמיקה הנקראת Sushi Restaurants Near Me ("מסעדות סושי קרובות אליי").

בימים אלה אלמור מצויה בהכנות אחרונות להצגת הסדרה כחלק מהתערוכה הקבוצתית "נימוסים והליכות", שתיפתח במרכז אדמונד דה רוטשילד ב-19 במרץ באוצרותה של טלי קיים. "ידעתי שחייבת לצאת מהמצב הזה יצירה", מספרת אלמור בריאיון ל-ynet על הרגעים המבלבלים של פרוץ מגפת הקורונה והסגר הראשון בישראל.

"התחלתי לאסוף כל מיני דברים שמייצגים את התקופה מבחינתי, וביניהם היו כלים חד פעמיים של טייק אוואיי אסיאתי. להזמין אוכל הרגיש כמו הנחמה היחידה שנשארה בתוך כל הכאוס. יש משהו נורא 'פאן' בטייק אוואיי, אם מצליחים להשתחרר קצת מהגילטי פלז'ר ומהזיהום שזה מייצר, והיה משהו בסגרים שיצר אצלי פנאי להתבונן במגשים ולחשוב עליהם אחרת. אלה היו הרגעים בסגר שהרשיתי לעצמי פשוט להתנחם, ומשהו בלקבע את האובייקטים האלה בחומר קרמי הופך אותם ל'סמלי סטטוס' של התקופה הזאת, כמו איזו מזכרת מהאירוע".

לקריאת הכתבה המלאה לחצו כאן!

בראש העמוד: פרויקט הגמר של תאיר אלמור (צילום: אחיקם בן יוסף)