אלף בית: איך מירנה ארצי מירר הפסיקה לפחד והתחילה לאהוב כתמים

"בחרת דווקא את נושא הכתמים והפכת אותו לפרויקט. מעניין. 
rnאיך הגעת לזה?

הפרויקט החל כמטלה לכתיבת עבודה עיונית על "תיאוריה שתהפוך לפרקטיקה מעשית". היינו צריכים לבחור אחד מחמישה נושאים, לקרוא מאמרים בנושא ולחשוב על רעיון לפרויקט מעשי אותו אנו עומדים לבצע בתיאוריה, על ידי תיאור כל השלבים מהרעיון ועד לביצוע הסופי.

אני בחרתי בנושא הבזות, מושג שנטבע ע"י יוליה קריסטבה- תיאורטיקנית ופילוסופית, בזוי זהו כל מה שנפרד מגופינו והופך לאחר- ללא רצוי; דם, רוק, שיער ועוד. כל מה שדוחה אותנו מצד אחד, אך מעורר בנו סקרנות ומשיכה לא מוסברת. לאחר קריאת מאמרים בנושא והתעמקות בנושא הכתמים, איתרתי ספריי הדוחה כתמים לחלוטין. מתוך כך נולד הרעיון של יצור בד המשלב בתוכו חומרים הידרופוביים (דוחי נוזלים) והידרופיליים (סופחי נוזלים), כך שברגע שנוזל יבוא במגע עם הבד הוא ייתפס רק לאזורים שנקבעו מראש ויחשוף במקום כתם אמורפי היוצר מוטיב או דוגמא."

הבוגרת מירנה ארצי מירר בשיחה עם אורית לוי מהבלוג "אלף.בית" על כתמים, ילדים ופרויקטי גמר.