time ouy תל אביב: ראיון אישי עם ירמי פינקוס מהמחלקה לתקשורת חזותית

פסק זמן עם ירמי פינקוס, בן 45 מאייר וסופר. מתגורר עם בן זוגו בלב העיר. ספרו החדש "בזעיר אנפין" ראה אור לאחרונה בהוצאת עם עובד.

מאיפה אתה במקור ומתי הגעת לתל אביב?
״נולדתי ברירת חרר וחצי בקצה רחוב ויצמן ליד הירקון. עד גיל 12 הייתי תל אביבי ונהניתי מילדות אורבנית אמיתית. חזרתי העירה לאחר לימודיי בבצלאל״.

איפה אנחנו תופסים אותך?
״אני עונה לשאלות בסטודיו שלי ועוד מעט אצא לשנקר להעביר שיעור באיור דמות במחלקה לאופנה. זו השנה הראשונה שאני מלמד במחלקה הזו ומדובר בהרפתקה מסעירה לחלוטין״.

איפה אתה שותה את הקפה שלך ואיך אתה שותה אותו?
״אין לי כרגע מוסד שכונתי מועדף. את קפה הבוקר, שניים־ שלושה ספלים של French Press חזק אני שותה בבית על המרפסת הפורחת״.

עם איזה תל אביבי תשמח לשבת על בירה בבר השכונתי?
״עם רותו מודן, מאיירת וסופרת קומיקס מהוללת. למדנו באותה כיתה בבצלאל ומאז היא בעלת בריתי האמנותית. אנחנו נפגשים הרבה כדי לדבר על הסיפורים שאנחנו כותבים.

מה הסוד התל אביבי שלך?
״קפה קולומבו באלנבי פינת רוטשילד חנות פלאות ותיקה, אפופה ריחות של שוקולד וקפה״.

מה השריטה שלך?
״אני מאוד אוהב לנסוע באוטובוסים עירוניים זו פעילות שמרגיעה אותי. כשגרתי בברלין זכרתי בעל פה את לוח השעות המלא של ארבעה או חמישה קווים; בתל אביב אין לכישרון הזה שום משמעות מעשית, כמובן".

מה העצה הכי טובה שקיבלת?
״את הטיוטה המוקדמת לרומן הראשון שלי (׳הקברט ההיסטורי של פרופסור פבריקנט׳) כתבתי בשפה נפוחה ובלתי קריאה בעליל. חברתי המאיירת בתיה קולטון יעצה לי אז לכתוב סיפורים כמו שאני מספר אותם".

מה היית רוצה לשנות בעצמך?

"לא הייתי מתנגד לרעמת שיער שופעת, או לפחות לאפשרות להחליף תסרוקת מדי פעם״.

• איזו קלאסיקה ספרותית היה רוצה פינקוס לאייר? לקריאת הראיון המלא בtime out לחצו כאן!