מספוקן-וורד עד לעיצוב גזרים: סטודנטים מהמחלקה לתקשורת חזותית התנסו באקטיביזם חברתי באמצעים אמנותיים

מהו המגאפון של המעצבים, דרכו הם יכולים לזעוק את מחאתם וכיצד עיצוב יכול להפוך לפעולה במרחב? סטודנטים מהמחלקה לתקשורת חזותית התנסו באקטיביזם חברתי באמצעים אמנותיים והציעו דרכים מקוריות להעלאת נושאים שמעסיקים אותם על סדר היום הציבורי.

במסגרת הקורס "עיצוב/חברה/תרבות", בהנחיית מרב פרץ, השתתפו הסטודנטים בסדנה ייחודית עם המשורר והאקטיביסט מתי שמואלוף מקבוצת "גרילה תרבות", שהוקדשה לפרויקט הפוליטי-חברתי "עבודת גילוי". הם שמעו על האמצעים והטכניקות למחאה באמצעות טקסטים ושירה והתנסו בפעילות של "Slam Poetry" במרחב הציבורי.

לסיכום הסדנה בחרו הסטודנטים בטקסט של רועי צ'יקי ארד "כל כך טיפשות החולצות", דרכו תרגלו טכניקות של ספוקן-וורד. לאחר שעיבדו טקסטים אישיים אודות ניצול שחוו במקומות עבודה, הם יצאו עם מגאפון לפינות הישיבה של שנקר והפתיעו את הנוכחים באירוע "פלאשמוב" של ספוקן-וורד.

בתום הסדנה המעשירה, החלו הסטודנטים בתהליך עיצוב ממושך במסגרתו פיתחו Projects הממשיכים את "עבודת גילוי" בדרכים שונות. בתוך כך, התעמתו עם הביוגרפיה האישית שלהם ושל הסביבה הקרובה להם וחיפשו דרכים בהן יוכלו לפעול כמעצבים כדי לעורר דיון, להגביר מודעות ולהוביל אנשים לפעולה.

חזי יעקב וטל בלטוך הכריזו במסגרת הפרויקט שלהם על "תחרות עיצוב גזר", שביקשה להפנות את הזרקור לניצול מעצבים צעירים בזירה המסחרית. באמצעות קמפיין מושחז שניהלו בעמוד שוקק בפייסבוק, הם יצאו נגד ההבטחות העמומות ל"חשיפה", באמצעותן מושכים מעצבים צעירים לעבוד בחינם.

רבים במחלקה ומחוצה לה השתתפו בשמחה בתחרות ההזויה, בלי לדעת כי חבריהם עומדים מאחוריה. זאת ועוד: ההצלחה הגדולה של המיזם הביאה לפניה של נציגי חברת ענק מסחרית מתחום המזון, שביקשה להעניק לתחרות חסות ולרתום אותה לשיווק מוצרים.

אלה גנור ועומר זיכר יצרו את פרויקט "בעבודה", שביקש לערער על המוסכמות בנוגע להפרדה בין עבודה ל"שעות פנאי". שאלון מקוון שהפיצו אודות הרגלי עבודה חשף בפני המשתתפים כיצד שעות העבודה משתלטות להלכה על חייהם.

סדרת צילומי העדות המרגשת של מיה קולודנר חשפה את הניצול שעברה, כמו גם חבריה וקרוביה: עם כל אחד מהם חזרה למקום בו נוצל ויצרה סיטואציה של משא-ומתן על האופן בו יצולם ויתועד. בהגשת הפרויקט תלתה את הצילומים על הקיר והניחה על הרצפה ערימות של עדויות משוכפלות, המתארות את סיפוריהם של המצולמים.

אדר צרור יצר את הפרויקט "דרושים שורדים", במסגרתו אסף עדויות על ניצול במקומות עבודה והעלה אותן לאפליקציה סלולארית. כרזות רחוב שעיצב ברוח מודעות דרושים משובשות קשרו בין הזירות השונות.

"גרילה תרבות" היא קבוצה פתוחה של יוצרות ויוצרים המבקשים לקדם מאבקים חברתיים ופוליטיים באמצעות שירה, מוזיקה ויצירה. פעולות המאבק שיוזמים חבריה מתחוללים במרחבים ציבוריים בליבם של מאבקים, שביתות והפגנות.

התפיסה שעומדת בבסיס הקבוצה היא החזרת הערכים של צדק, שיוויון ושינוי חברתי למרכז הדיון, זאת באמצעות "טכנוגלוגיה" חדשה של מעורבות פרפורמטיבית בלתי ממוסדת. המשתתפים הם מתנדבים בגילאים שונים, יהודים וערבים, נשים וגברים, חלקם ידועים וחלקם אלמונים – כל אחד מוזמן להצטרף וליזום אירועים מקוריים במגוון תחומים והיבטים.