קורס עיצוב תצוגה תשע"ד: חלון הראווה של איילה אוזן

במסגרת קורס עיצוב תצוגה במחלקה לעיצוב תכשיטים, מתנסים הסטודנטים משנה ד' בתכנון, עיצוב והקמת חלונות ראווה עבור עבודותיהם האישיות ואנחנו מלווים אותם בתהליך החשיבה והיצירה:

איילה אוזן // שנה ד' // סמסטר א', תשע"ה

• מועד הקמת החלון: ינואר 2015
• מיקום: כניסה לבנין פרניק, חלון ימני

​תהליך העיצוב שלי מתחיל בטקסטורות – בחיפוש אחר מרקמים שמעניינים אותי, שיש בהם עומק צבעוני וצורני. ככלל, אני שואבת השראה רבה מהטבע ומתרגמת אותה באמצעות חומרים פלסטיים – בין היתר: לטקס ואפוקסי – באמצעותם אני מעניקה אופי חדש למרקמים מוכרים. 

לכל תכשיט צורה ואופי משלו, שפה אישית ייחודית שהעלתה את השאלה – איך מחברים הכל לחלון אחד? (יח"צ)

לפני שהתחלתי לתכנן ולעצב את חלון הראווה פרסתי את התכשיטים שלי והבחנתי שלכל אחד מהם צורה ואופי משלו, ללא חזרתיות או תבנית קבועה; כל אחד מהם זכה לתשומת לב פרטנית ואישית ונראה כאילו "לשתי" אותו בנפרד.

טכניקות העבודה הידנית שלי מאפשרת לי להעניק לאובייקטים שאני יוצרת תחושה של חום ושל מגע וזה היה גם מה שהנחה אותי בעיצוב חלון הראווה: הבנתי שעליו להקרין אווירה אישית, חמה, שמשדרת מלאכת-יד עמלנית. מכאן צמחה הכותרת לפרויקט – Jewelry Made.

כשניסיתי להבין מה יקשר בין התכשיטים שיוצבו בחלון, חשבתי מיד על הציורים בצבעי המים איתם אני מתחילה כל סקיצה וכל מחשבה עיצובית. 

רציתי למצוא רקע שיאחד את האובייקטים מבחינה סגנונית, אך בו-זמנית יבליט את הייחודיות והשונות של כל אחד מהם. לצורך יישום הרעיון בחרתי להשתמש בצמר מרינו בלתי-מעובד, שעבר מניפולציות ליבוד שונות עד שהפך לבד אוורירי שמצא-חן בעיני.

הרקע לתכשיטים בחלון: רצועות צמר שעברו טיפול וצביעה (יח"צ)

רצועות הצמר שימשו כרקע גולמי לחלון, המאופיין בכללותו בגווני ירוק-אפרפר, המתאימים לתכשיטים שלי ומחמיאים להם, בו הצבתי מדפים עשויים ליפה מלובדת. משיכות הצמר מזכירות לי את משיכות המכחול, השקיפות של החומר והשכבתיות יוצרות גוונים נוספים בדומה לצבעי המים.