שיר לשלום: בוגרי המחלקה לאמנות רב-תחומית שאשא דותן וגיא ניסנהויז יציגו תערוכת-מיצב בעקבות זכרונות העבר ותקוות העתיד

לאן אבדה הכמיהה התמימה לשלום? שאשא דותן וגיא ניסנהויז – בוגרי המחלקה לאמנות רב-תחומית – יצאו למסע אישי ולאומי בעקבות זכרונות הילדות משירי השלום וטקסי הזכרון. 

בתערוכה "שיר לשלום", אותה יציגו בחלונות הראווה של "גלרית החנות" בדרום תל-אביב, בנו מחדש דותן וניסנהויז את קיר מליאת הכנסת של האמן דני קרוון מנסורת ודבק, בתוכו הטמיעו 3 מסכים. בשניים מהם יוקרנו קטעי וידאו בו הם נראים שרים את "שיר לשלום" ללא סאונד, ואילו בשלישי הם מתועדים רוקדים בכוריאוגרפיה המתכתבת עם טקסי הזיכרון של ילדותם, בהם מילות השירים הללו נשמעו אמיתיות, טבעיות ובנות השגה.

"בעבודה שלנו אנו מנכסים את הקיר של קרוון "שאי שלום ירושלים"  ואת "שיר לשלום" של רוטבליט ורוזנבלום ותוהים איך שתי יצירות המכילות את המילה שלום ואת הכמיהה לשלום הפכו להיות משהו שונה כל כך", מספרת דותן על הפרויקט ומוסיפה: "השיר שבילדותנו היה סמל לאופטימיות הפך לביטוי לעצב ולחוסר תקווה".

פרשנות מרירה-חמוצה לתקוות השלום של ימים עברו: מתוך המיצב של דותן וניסנהויז (יח"צ)

הקיר של קרוון, המפאר את אולם מליאת הכנסת, נבנה מאבן גיר גלילית המייצגת את הבסיס לבנית הבית הלאומי בארץ ישראל והוא מוכר לכל מי שביקר במקום. אך מה שהיה יצירת אמנות שאפתנית ועצומת ממדים נתפס כיום כתפאורה טלוויזיונית לנאומים של נבחרי ציבור. 

ניסנהויז ודותן מספרים כי "אולי התערוכה היא גם שיח על אמנות והמקום שלה בארץ, על המרחק שבין המילים והאבנים של ילדותנו שהכילו את כל התום והיום הן טעונות במרירות". בתוך כך, הם שואלים ביצירת: האם מירי אלוני שיערה טרם השתתפותה בעצרת בה נרצח רבין כי "שיר לשלום" יהפוך מסמל לתקווה לסממן לדיכאון וייאוש? האם דני קרוון חשב כלי עבודתו המרשימה תהווה תפאורה קבועה לנאומי מלחמה?

• התערוכה "שיר לשלום" תוצג בין ה-12.02 ל-07.03 בחלון הראווה של "גלריית החנות" (העלייה 31, תל-אביב). אירוע פתיחה בהשתתפות האמנים יתקיים ביום חמישי, ה-12.02, בשעה 20:00