מגזין אקולוגיה וסביבה: האם יש דבר כזה פלסטיק ירוק?

בשנים האחרונות החומרים הפלסטיים מושמצים, ונקשרים – לא תמיד בצדק – לבעיות אקולוגיות. מאז תחילת דרכה של תעשיית הפלסטיקה, מראשית המאה הקודמת ועד היום, יצרו חומרים אלה מהפיכה של ממש בחיינו, ואין כיום כמעט תחום שהם לא נמצאים בו: בתחום התחבורה, למשל, הם מחליפים מתכות ובכך מאפשרים להוריד את משקלם של כלי טיס, רכבות, אוטובוסים ומכוניות, תוך חיסכון משמעותי בדלק; אריזות פלסטיות קשיחות וגמישות מאפשרות להאריך את זמן המדף של המזון המתועש ושל התוצרת החקלאית, תוך מזעור הפסדים עקב קלקול של מזון בטרם עת.

אלא שהמהפכה החשובה בעולם האריזות הביאה עמה אתגר רציני בתחום ניהול פסולת, שמצריך טיפול מיידי. על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, בישראל נוצרים מדי שנה 371 אלף טונות פסולת פלסטיק, רובה מכילה פוליאתילן, שהוא חומר הגלם העיקרי של השקיות (הן לא עשויות ניילון, כפי שנהוג לחשוב), 91% מפסולת הפלסטיק מקורה בפסולת העירונית, בעיקר פסולת אריזות, והשאר מגיע מפסולת במגזר החקלאי ומפסולת אלקטרונית.

שקיות הפוליאתילן, שכל כך נפוצות בחיינו בפסולת שלנו, אינן מתכלות ביולוגית, אך ניתנות למחזור. אחדהפתרונות האקולוגיים המסתמנים מצוי בהחלפת חומרי הגלם בפולימרים מתכלים ביולוגית, שמתפרקים לדו־תחמוצת הפחמן ולמים באמצעות מיקרואורגניזמים שנמצאים בכמויות גדולות בקומפוסט.

• האם יש דבר כזה פלסטיק ירוק? לקריאת המאמר המלא של ד"ר אנה דותן לחצו כאן!