Saloona, אופנאית: תצוגת האופנה של שנקר 2015

יש משהו של עונג טהור, עבורי, בצפיה בעבודות בוגרים של בתי הספר לעיצוב. ההנאה הזו ששמורה לאוירה של נבירה במקורות השראה, של חשיבה ושל יצירה. אני צופה בתצוגה, חושבת על מגעם של הבגדים בידי, על מחברות ההשראה של הסטודנטים, על העבודה הקשה והמיומנויות הטכניות הגבוהות, ומתמלאת. 

השבוע הייתי בתצוגת הבוגרים של שנקר. אלה הקולקציות שהרשימו אותי במיוחד:

רן צמח, בעבודתו שירת הסירנה, שואב השראה ממדי הצבא כלבוש שהוא ישראלי בהגדרתו. שירה כספי מקשרת, לדבריה, בין מרחב ותנועה, ושואבת השראה חומרית ואווירתית מאומנות מרחבית. 

"רקמה היא חלק מהמסורת המשפחתית שלי", כותבת אנסטסיה ינטין: "(היא) מהווה עבורי חיבור לשורשים". בפרוייקט הגמר שלה, רקמה מקשרת, היא כוללת רקמות ידניות בלבן על לבן, כמו במצעים מהנדוניות של הסבתות (שלה, וגם שלי), ורקמות פרחים עשירות צבע, המחברות שכבות של בדים שקופים ונייר עיתון, ומעטרות גם את הסניקרס שנועלות הדוגמניות.

>> כל הקולקציות, כל העיצובים: בקרו באתר הבוגרים!

הקולקציה של רוני קדש, בהשראת זרם ה"ואניטאס" מהמאה ה-17 (צילום: רפי דלויה)

שיר משעל מבססת את הקולקציה שלה על מסורת מודרנית, על סגנון הרקמות מבית סבה וסבתה – מאיזור כפרי בתימן, שהן שונות ביותר מהפאר התימני המוכר בדרך כלל בארץ. הפרוייקט של דנית פלג, חירות מובילה את העם, נוצר כולו במדפסת תלת מימד ביתית, שעבורה חיפשה פלג חומרים מתאימים, שניתן יהיה ללבשם על הגוף. 

הגר רוט משלבת אור בקולקציה שלה, Light Matters, כאחד מהחומרים מהם עשויים הבגדים. הבל הבלים, הקולקציה של רוני קדש, עוצבה בהשראת הזרם האמנותי ‘ואניטאס’, מהמאה ה-17. היא כוללת מוטיבים של פרחים נובלים, גולגלות מתים וזבובים, שעובדו בחוכמה אופנתית ואסתטית לכדי קולקציה יפהפיה ולבישה. 

שרון רומן, בת לזוג אדריכלים, מתייחסת בעבודתה היפהפיה, בידיים רועדות, למסורות האסטטיות האדריכליות שבסביבתן גדלה. רונה נחמד, בת של אמא פשיוניסטה ונכדה של סבתא על-פשיוניסטה, מתייחסת לחדשני ולמסורתי, תוך פירוק של פונט ותיק ובניה של פונט חדש. מיכלי וולמן נתקלה באנציקלופדית האוכל של ניית'ן מירוולד – Modernist Cuisine – שצילומי המזון האנטומיים שבו עוררו בה את ההשראה לפרוייקט הגמר שלה, פריסה.

מי עוד הרשים את חן סיון? לקריאת הסיקור המלא בבלוג "אופנאית" לחצו כאן!

בראש העמוד: קולקציית הגמר של ערן צמח (צילום: רפי דלויה)