גט א-לייפ סטייל: בואו נרד אל הגן של שנקר

שמתי לב לתופעה: צעירים בני אותו גיל, נגיד 35, מדברים אחרת בהתאם למצבם המשפחתי – הורים או לא. אלה שהם הורים, מדברים על ילדות (Childhood) רק בהקשר של הילדים שלהם. כאילו הילדות שלהם עצמם נמחקה, פחות חשובה או פחות מעניינת. הם כמעט אף פעם לא ידברו איתך על חוויות שהם חוו כילדים, אלא יתרכזו במה שעבר ועובר על הילדים שלהם.

לא-הורים, לעומת זאת, עדיין אוהבים להיזכר במה שקרה בטיול השנתי או בהפסקה הגדולה ההיא. ואיתם, נכון לעכשיו, יותר כיף לי לדבר על הנושא הזה: מה אתם זוכרים מתקופת גן הילדים שלכם?

גן הילדים של הדור החדש? הקליקו לצפייה:
>> כל הProjects באתר הבוגרים של המחלקה לעיצוב פנים, מבנה וסביבה!

אני זוכרת בגן אחד בריכה גדולה, נראתה לי ענקית, בטח היום היא מגיעה לי עד המותניים (על עקבים). זוכרת את היום שהבאתי צעצועים במתנה לגן, ואז העירו לי שאני הולכת עם מחזיק מפתחות על המכנסיים וזה עושה הרבה רעש, אז נעלבתי ובהסתר לקחתי את הצעצועים בחזרה הביתה.

מה שבטוח, כל הגנים היו די פשוטים, בלי יותר מדי אתגרי חשיבה או פעילויות מעניינות. היום, אני בטוחה, המצב הרבה יותר מתקדם, אבל אפשר עוד הרבה יותר מזה – כפי שעולה מתערוכת בוגרי שנקר במחלקה עיצוב פנים מבנה וסביבה.

פרויקט הגמר שלהם הוקדש לארכיטקטורה של גני ילדים ו"עיצוב הדורות הבאים", מתוך הבנה ש"זכרונות ילדות מעוצבים בתוך כוריאוגרפיה משולבת של מראות, צלילים, מגע ומסרים הסובבים את הילד כל העת. בתוך מופע הילדות, כל מראה, כל קול וכל מגע הוא שיעור".

• מה מציעים בוגרי שנקר? לקריאת הסיקור המלא בבלוג "גט א-לייפ סטייל" לחצו כאן!

בראש העמוד: הדמיה של גן הילדים החברתי שתכננה ועיצבה סיון כהן (יח"צ)