פודקאסטים

שירה  
שלום אירית, מה שלומך? 
חזרנו לשיחה נוספת על תכונות של חומרים טקסטילים. בשיחה הקודמת דיברנו על משקל ואנחנו ממשיכות באופן די טבעי לדבר על נפח,  שזה המשך ישיר, כי הרי אחת הדרכים להוריד במשקל היא להגדיל את הנפח/ 
אנחנו רואים כיום את השימוש במבנים בעלי נפח, גם מחוץ לתחום הטקסטיל. אנחנו רואים כל מיני מבנים שמתנפחים, אפילו קסדה עשויה מטקסטיל ומתנפחת ברגע הצורך. יצירת חלל באמצעות נפח, מאפשרת לנו, בעזרת הפחתה במשקל, את הניידות עליה דיברנו קודם.  
אז איך אנחנו יכולות להתייחס לנפח בשדה הטקסטיל? בסיבים, חוטים, ובדים? 
 
אירית  
קודם כל אוויר זה המבודד הכי טוב שקיים. הטקסטיל, אני מזכירה לך, שהתפקיד הבסיסי שלו, במקרה של מלבושים, זה לעשות חיץ בין הגוף לסביבה. אז האוויר הזה זה חיץ מעולה לבודד את הגוף מהסביבה. 
עכשיו השאלה היא כמה רוצים בידוד וכמה רוצים אינטראקציה, כי אי אפשר לבודד לגמרי, צריך אינטראקציה. אנחנו צריכים שהבגד יקבל אוויר, יכניס אוויר, יוציא אוויר. ואנחנו גם רוצים לפעמים בעונות מסוימות שחלק ייתקע בתוך הבגד וייצור את החיץ הזה. התכונות הטקסטיליות מאפשרות את העניין הזה.  
 
שירה  
אז כשאנחנו מדברות על נפח בטקסטיל, אנחנו מדברות על כמות האוויר שיש בתוך הבד?  
 
אירית  
בתוך הבגד, בתוך הבד, כן. אם עכשיו קיץ אז אני מאוד מעוניינת שהבגד יאפשר מעבר של אוויר כי הטמפרטורה של הגוף היא יותר (ברוב המקרים) גבוהה מהטמפרטורה של הסביבה. נניח בישראל 37 מעלות של הגוף לעומת 30 מעלות של הסביבה. 
 
שירה  
תלוי. אנחנו הולכים ומתאזנים בהיבט הזה…  
 
אירית  
כן, אבל עדיין. אנחנו רוצים לאפשר לבגד להעביר את החום הזה. ואז החומרים שיאפשרו את זה אז יהיו החומרים מהעץ, מה שנקרא הטבעיים, הצלולוזיים: הכותנה הפשתן הויסקוזה. וההיפך: הפרוטאינים – כמו הצמר והמשי הם יותר שומרים בתוכם את האוויר. 
 
שירה  
אבל איך זה קשור לנפח? 
 
אירית  
כי הצמר מטבעו יש עליו סלסולים, הוא מקורזל בעצמו, במיוחד המרינו, שזה סיב פופולרי כיום ולזה הוא מיועד. זה זן כזה שמיועד רק לסיבים. 
 
שירה  
מרינה זה זן של כבשה? 
 
אירית  
כן. זן שפיתחו אותו במיוחד. היא עברה השבחה והכלאות כדי שזה מה שיהיה התכונה המיוחדת שלה,  השיער שלה. כלומר, אם תחליטי לעשות מזה שווארמה – לא טעים.  
 
שירה  
לא טעים, שווארמה מרינו. 
 
אירית  
לא. רק הצמר טוב. אז הסלסולים האלה הם מאפשרים קליעה של אוויר ולכן המשקל קצת יותר נמוך מהכותנה. הסלסולים קיימים, אז יש לנו חימום בלי משקל גבוה. 
 
שירה  
אז בסיב עצמו יש נפח?  
 
אירית  
הוא מאפשר כליאה של אוויר, אוויר סטטי שיכנס פנימה בתוך הבגד. זה תמיד פונקציה של כמה אוויר עובר לעומת כמה אוויר תקוע. יש לזה גם קשר למבנה של החוט ולטכנולוגיה של איך עשו אותו.  אבל כעיקרון הוא מאפשר אוויר סטטי שתקוע בתוך הבד וזה מה שיוצר את החיץ המבודד הזה. אנחנו יכולים לכוון, הטכנולוגיה מאפשרת לנו לכוון, את הבגד ואת כל ההיבטים שלו ברמת הסיב, ברמת החוט, ברמת המבנה של הבד. איך לעשות את זה מדוייק שהאוויר יותר יזרום בקיץ ופחות ויותר יתקע בעונות הקרות.  
 
שירה  
זה קשור גם לבגדי ספורט למשל? 
 
אירית  
זה כבר הסינתטיים שהם סתם אטומים במרכאות. צריך ממש להנדס אותם כדי שזה יקרה. ההינדוס יכול להפוך לאקסטרים וזה בגדי ספורט. 
 
שירה  
ואיך למשל מייצרים נפח בחוט? 
 
אירית  
ברמת האריזה סוגרים אותו פחות. פחות מסובבים, פחות מפתלים ואז הוא יותר פתוח ומאפשר לאוויר להיתקע בין הסיבים, במיוחד אם הסיבים קצרים. אם יש סיבים קצרים בתוך המסה של החומר, בדרך כלל יש בהם חיסרון, מבחינת האיכות.  אבל זה היתרון שלהם  –  שהם מחזיקים את האוויר. 
 
שירה  
אז חוטים למשל שאנחנו רואות בכל מיני חנויות לסריגה ידנית שקוראים להם חוטי צמר שכמעט אף פעם הם לא עשויים מצמר… 
 
אירית  
חוטי נפח high bulk. 
 
שירה  
חוטי נפח, הם מאוד פתוחים. 
 
אירית  
נכון, יש להם מקום לאוויר. בדרך כלל הם מאקרילן או מפוליאסטר. הם ישמרו על האוויר.  
 
שירה  
ואז אני ארגיש חום. 
 
אירית  
החום של הגוף לא יברח. כי כשבחוץ 10 מעלות ואצלך 37, הטבע רוצה לאזן ואז הוא לוקח, החום בורח מהגוף, אנחנו מרגישים קר.  
 
שירה  
אז הסוודר הזה לא באמת מחמם אותי, הוא פשוט שומר על חום גוף שלי שהחום לא יצא החוצה. 
 
אירית  
שיישאר בתוך הבד. זה גם מה שהשמיכה עושה, למעשה היא לא מחממת, היא מבודדת מהסביבה. אבל כשאנחנו במצב מאוזן, בלי תנועה, עוד יותר אנחנו צריכים את זה. אז בפנים (מתחת לשמיכה) יכול להגיע החום לשלושים פלוס מעלות, בהנחה שחלק כן בורח.   
 
שירה  
מתי נרצה משהו שהוא ממש בלי נפח? אם יש כזה דבר בכלל? 
 
אירית  
חלק ושטוח, כמו המשי. ברוב המקרים אנחנו צריכים קצת את הקירזול, במיוחד לתהליך הייצור, זה נותן חיכוך בין הסיבים וזה מקל על התהליך. לכן גם סיבים שהם סינטטיים והם יכולים להיות חלקים לגמרי, עוברים במידה מסוימת קצת קרזול. אפשר לשלוט בזה מינימלי כדי טיפה כן לתת את זה. חלק לגמרי, אנחנו בדרך כלל לא נרצה. וזה המשי שהוא חלק לגמרי, ואנחנו רואים שקשה לשאת אותו יום שלם על הגוף. 
 
שירה  
אני לא יכולה לסבול אותו. 
 
אירית  
כי אם הוא ארוג בצפיפות גבוהה אז אין אוויר, אין אוויר. 
 
שירה  
מחניק. 
 
אירית  
כן, אנחנו קצת צריכים את האוויר והחלק עובר חלק תקוע זה מין דינמיקה כזאת של הבגד שאנחנו חייבים אותה. אנחנו חייבים קצת שיכנס כי הגוף שלנו צריך אוויר. ואנחנו חייבים קצת שיתקע, שיהיה לנו את הבידוד המינימלי הזה בשביל ההרגשה. 
 
שירה  
ותגידי אירית, הנפח הזה שאנחנו מדברות עליו הוא משפיע לא רק על הבידוד, הוא משפיע על תכונות נוספות. נכון? הוא משפיע למשל על היכולת של החומר להתאושש מדחיסה.  
 
אירית  
אולי קודם נדבר על הרעש. הגוף שלנו עומד ברעשים, אנחנו הולכים ברחוב ויש רעשים. והאוויר הזה זה יוצר איזה שהוא אקוסטיקה שמגינה עלינו, בידוד אקוסטי, שמגן עלינו מהרעש.  
 
שירה  
את מדברת באמת על העניין הזה של הזיהום רעש בהקשר של גוף אבל זה נושא שהוא מאוד מאוד חשוב, גם במרחבים שאנחנו חיים וחיות בהם, שהולך ונהיה יותר משמעותי גם בזירה של מעצבים ומעצבות. איך הם יכולים לחשוב על עוד פתרונות שיתמודדו עם הרעש הזה כי אנחנו חיים במקומות יותר צפופים, עובדים במקומות צפופים. יש רעש מהסביבה. אז איזה סוג של טקסטיל או חומרים יכולים לעזור בבידוד אקוסטי, למשל?  
 
אירית  
וילון. בבתים שיש בהם וילונות, זה לא רק פחות אור,  זה גם פחות רעש. שטיחים הם עוד דוגמא. 
 
שירה  
פעם בכל בית של סבתא היו תולים שטיח מעל המיטה, נכון?  
 
אירית  
שטיח קיר. 
 
שירה  
אנחנו יודעים שזה בשביל הבידוד האקוסטי.  
 
אירית  
לגמרי. זה נותן בידוד ונגד רעש, גם בגוף עצמו. בן אדם מבוגר יש כוח לגוף שלו, אבל תחשבי על הילדים קטנים, על תינוק. יש אנשים שלוקחים תינוק לאירוע, אולי אין להם בייביסיטר. ותחשבי איזה רעש יש באירוע. אם נעטוף אותו טוב טוב ונסגור אותו זה פחות ישפיע על הגוף שלו. הבידוד הזה, הנפח הזה, האוויר הזה, שחוסם את הרעש – טיפה צריך אותו.  
 
שירה  
כלומר, את חושבת שמעילי יוניקלו האלה שהפכו להיות מדים, בטח בישראל, אבל גם בעולם, הם לא רק מבודדים מהקור הם גם מבודדים מרעש? 
 
אירית  
אני לא אגיד על מעילים אבל אני אגיד על סריג מול אריג. הסריג הוא יותר נפחי. המבנה הלולאתי, הוא מאפשר יותר נפח. אולי זאת הסיבה שבחלק העליון של הגוף אנחנו בדרך כלל בוחרים אותו. וגם אם אנחנו לובשים אריג, תחתיה תהיה איזה גופיית סבא, שהיא סריג. קצת נפח נותן לנו את החיץ הזה, ההכרחי, אפילו בקיץ. שלא לדבר על המקום שהוא יכול גם להכיל נוזלים, בקיץ, זיעה למשל.  
 
שירה  
זה ממש מעניין .התחלתי לשאול אותך מקודם על התכונות הנוספות שהנפח יכול להשפיע עליהן, כי דיברנו עד עכשיו על הבידוד הזה, אבל בעצם אם יש לי טקסטיל עם נפח, אז הוא גם יהיה יותר גמיש. הוא יתאושש יותר מדחיסה? 
 
אירית  
זאת תכונה אחרת אבל ההתאוששות מהדחיסה מובילה אותנו אל הנפח. 
 
שירה  
אוקיי, תסבירי.  
 
אירית  
למה אומרים שכדאי ששטיח יהיץ צמר? זה קשור לתכונת הגלויות יותר, אבל אנחנו רוצים שהשטיח יהיה בנפח אם אנחנו רוצים שהוא יוסיף טיפה מעלות ויבודד לנו את הקור של הרצפה, אנחנו רוצים אוויר בפנים. אם אנחנו דוחסים אותו עם הדריכה אז לא יהיה מקום לאוויר. ואז התכונות האלה שאנחנו מחפשים, שיחמם, ייצור חיץ בטמפרטורה הקרה של הרצפה, נניח בחורף, אז זה יהיה פחות.  ולכן הצמר הוא מתאושש מהדחיסה בגלל הקפיציות שלו. הוא באמת for life בקטע הזה. זה תמיד מתאושש. היכולת שלו להתאושש היא מאוד מאוד גבוהה. בסופו של דבר הוא מתעייף, אבל לוקח לו הרבה זמן להתעייף. וגם בגלל המבנה שלו והצפיפות שלו, במידה והוא במבנה שעיר, מפצה על ההתעייפות הזאת והוא יחזיק הרבה שנים. ויתן ויעשה מה שאנחנו מצפים ממנו. 
 
שירה  
פעם סיפרת לי שעשית מדידה של טמפרטורות בחדר שיש שטיח, נכון?  
 
אירית  
וכשאין ויש,  2 -3 מעלות הבדל בטמפרטורת החדר.  
 
שירה  
וזה קשור לנפח, בעצם? 
 
אירית  
זה היה שטיח מצמר. חייבים להגיד שצמר קולט לחות ומשחרר חום אז אולי יש לנו את הקטע הזה. כן, זה קשור בנפח חד משמעית. זה מחזיק והצמר קצת משחרר חום מהמבנה שלו.  
 
שירה  
אז אולי ככה לקראת סיום של השיחה הזאת על נפח אפשר לתת דוגמה על מקרה קיצון, מוצר טקסטילי או סיבים בעלי נפח קיצוניים. 
 
אירית  
הבגדים התרמיים: יש אוויר בתוך הסיב, דיברנו על זה בהקשר של משקל, אבל האוויר עובר כחלל בתוך הסיב כצינור. ממש הוא חלול, הסיב, והאוויר בילט אין, ואז אפשר לייצר בגד שהוא ד', הוא לא מעיק. הוא על הגוף, הוא ממש חלק מהגוף והוא מחמם. הוא בדרך כלל עשוי מסיבים סינטטיים כי צריך לייצר את זה. 
 
שירה  
ואז הוא יהיה גם קל משקל וגם סופר סופר מחמם או בעצם מבודד.  
 
אירית  
כן, הוא יהיה מבודד, הוא יהיה קל משקל הוא יהיה גמיש. ויהיה לגוף נוח. לסביבה פחות. 
 
שירה  
לסביבה  פחות.  
 
אירית  
כן, אלא אם כן באמת זה ישרת אותנו לתקופה מאוד מאוד ארוכה, נוכל להעביר את זה אחר כך למי שצריך. אפשר לדבר על הקיימות הזאת בהרבה אופנים. 
 
שירה  
איך התכונה הזאת של נפח יכולה לעזור לנו להתמודד עם שינויי אקלים קיצוניים? 
 
אירית  
המשאב האווירי הוא עדיין קיים. אנחנו לא צריכים שום חומר בשביל זה, רק צריך להחזיק את זה. אז, היכולת הזאת, ההבנה הזאת או הטכנולוגיה הזאת או המודעות הזאת, לעניין הזה של חלק עובר וחלקתקוע בתוך הבד, סטטי, מאפשרת באמת לכוון את זה בצורה מדויקת לאן שצריך. בואי נניח שעכשיו אנחנו במדבר ובמדבר 50 מעלות. איזה סיב תלבשי? הכי טוב?  
 
שירה  
לא יודעת, לא משי.  
 
אירית  
לא משי כי משי לא יאפשר אוויר אולי. אבל, אולי צמר? לא בטוח של כבשים אבל אולי צמר של עיזים? 
 
שירה  
זה ממש מעניין כי זה נשמע לנו הפוך להיגיון כי אנחנו משייכות צמר עם משהו מאוד חם של חורף. והנה את באה ואומרת רגע, אולי ב-50 מעלות במדבר, דווקא הכי כדאי לי ללבוש צמר? 
 
אירית  
כן כי במדבר יבש זאת אומרת הקטע הזה של הצמר שהוא מחמם כשיש לחות, לא יהיה. עכשיו ביום חמישים מעלות נניח, בשמש הקופחת, האוויר בצמר יבודד ולא ייתן לחום להיכנס. בגוף 37 מעלות, אני מזכירה לך. מה קורה בלילה? הטמפרטורה צונחת, אין עננים, כל החום בורח. פתאום קר מאוד ואז הצמר לא יתן לחום הגוף לברוח לסביבה. אז אולי כן, צמר. 
 
שירה  
תודה רבה אירית על השיחה הזאת דיברנו היום על נפח ובפרק הבא אנחנו נדבר על תכונה אחרת: נפילה