פודקאסטים

פתיחה

• שירה: שלום אלון. תודה שאתה חוזר אלינו לאולפן בסדנה שלך עובדים לא רק בעץ, נכון? 
• אלון: לא סיפרנו הכל הפעם הקודמת
• שירה: כדי שיהיו במתח…

חומר הומוגני

• שירה: בוא נדבר בקצרה, מה זה בכלל מתכות? והאם יש תכונות משותפות לכל משפחת המתכות? 
• אלון: אז כשאנחנו מדברים על חומרים בכלל, אנחנו מסתכלים על 3 משפחות של חומרים: חומרים שהם פולימרים או אורגנים שזה כמו הגוף שלנו, הגוף של העץ, אנחנו כולנו יצורים חיים. ויש להם את התכונות שלהם. הם משתנים, מנקודה לנקודה. אם מסתכלים על עץ, אז אמרנו בפעם הקודמת, שיש את המקום של העין שהוא לא נראה כמו אזור ליד העין וזה נקרא שהחומר הוא לא הומוגני או לא איזוטרופי. התכונות שלו משתנות מנקודה לנקודה. כשאנחנו מסתכלים על מתכות שהם מינרלים,  אז מינרלים, ברגע שמייצרים אותם, אם עשינו איזה שהיא יציקה או שיחול של מתכת, אז בכל מקום שנסתכל על אותה מתכת, אם זה מוט לכל אורך המוט ניקח דגימה מיקרוסקופית,  הוא נראה אותו דבר גם בעין וגם במיקרוסקופ. 

מוליכות

• שירה: מה בכלל מאפיין את המתכות כמשפחה של חומרים? 
• אלון: כמשפחה של חומרים להבדיל נניח מעץ שהוא חומר מבודד תרמית ומבודד חשמלית – מתכות, הדבר הכי מאפיין שלהם זה שהן מוליכות חשמל, יש להן אלקטרונים חופשיים במבנה הכימי שלהם, בקליפה החיצונית שלה אטומים. התכונה המיוחדת הזאת, שהיא ייחודית לרוב המתכות בטבלה המחזורית, גורמת לזה שיש מוביליות. יש אפשרות לאלקטרונים לזוז על פני המתכת, ואז ה מעבירות חשמל. 
• שירה: וגם חום נכון? 
• אלון: וגם חום. זה בדרך כלל הולך ביחד. המוליכות החשמלית והמוליכות התרמית היא זהה. יש חומר אחד שעוד לא הזכרנו אבל רק נזכיר אותו לעומת החומרים האורגניים והמתכות –  זה החומרים הקרמיים שהם מבודדים. שם אין אלקטרונים חופשיים, יש שם קשר יוני חזק, בין אטומים אין אלקטרונים חופשיים, ואז בעצם אין מה שמסיע את החשמל. אז החומרים האלה משתמשים בהם או לבידוד חום או לבידוד חשמלי.

סגסוגות

• שירה: למתכות יש גם יכולת להתערבב אחת עם השניה, נכון? 
• אלון: כן, אחת התכונות של כל המתכות, זה שאפשר תמיד לסגסג אותם. 
• שירה: לסגסג בסמך. 
• אלון: בסמך. לוקחים סיגים, חתיכות מאוד קטנות ממתכת מסוימת, ומערבבים אותה עם מתכת אחרת, כשהמתכות הן במצב נוזלי ואז, לפעמים עושים את זה בתור כדוריות ואז מתיכים אותן. הקטע הוא שכל חומר בטבלה המחזורית וזה כולל גם מתכות, יש להם נקודת היתוך שונה. זאת אומרת, נקודת היתוך זאת הנקודה שבה החומר עובר ממצב מוצק למצב נוזל. כדי לערבב את המתכות, הן צריכות להיות במצב נוזל. ופה אנחנו צריכים שחומר לא יתנדף לנו בזמן שאנחנו מחממים את התערובת. 
• שירה: צריכה להיות התאמה. 
• אלון: אם יש חומר כמו גרמניום, שזה כל הכפיות האלה שמשתמשים הקוסמים ומחממים ביד וזה נמס פתאום, אז היא נמסה ה כבר ב-30 מעלות, זאת אומרת, היא עוברת את התהליך הזה. אבל ברזל נמס 1500-1600 מעלות צלזיוס. אוקיי, אז כדי לסגסג מתכות צריך לקחת מתכות שהן קרובות בטמפרטורת התיתוך שלהן כי אם לא יהיו כל המתכות במצב נוזלי, אז עלולות או להתנדף או להישאר כגוש מוצק בתוך המוט החדש שנוצר ואז יש זיהומים במתכת והיא לא אחידה. עכשיו לאורך השנים, בהתחלה כשלפני 2000 שנה, כשאנשים גילו או 3000 שנה לפני גילו את הברזל, למשל, הם פשוט היו זורקים נניח על מדורה מאוד חמה היו זורקים אפר, אפרות על החול. ואחרי שהכל התקרר, והיו מחפשים בשאריות, פתאום מצאו בקרקעית הבור, שהייתה במדורה, מצאו חתיכות עיגולים קטנים מאוד קשים, שהם לא הצליחו לשבור. וואו, זה חומר קשה, אז אפשר לעשות איתו משהו וככה, לאורך השנים התפתחה הטכנולוגיה של לחמם את זה שוב ולערבב את זה עם חומרים אחרים. כי הברזל כשלעצמו, שהוא מופק מאפרות, הוא חומר מאוד קשה, אבל מאוד פריך, אם מערבבים אותו עם פחמן ועם כל מיני דברים אחרים, אז הוא נהיה יותר חשיל ונוח לעיבוד. וזה עוד אחת טכנולוגיות שנדבר עליהן אחריהם, אחר כך שהיא חישול ברזל.  

מתכות הנדסיות בחיי היום יום – פלדה ואלומיניום

• שירה: אז אם אנחנו רוצים רגע להצביע על שתי מתכות שהן מאוד נפוצות בחיי היומיום שלנו, שאנחנו משתמשים בהן הרבה, שאנחנו רואים אותן בסביבה הבנויה שלנו, איזה מתכות אלה? 
• אלון: אנחנו מתעסקים בסדנה שלנו, בעיקר במתכות הנדסיות, שזה הברזל או פלדות שמבוססות על ברזל. זה נקרא מתכות ברזליות. 
• שירה: שפלדה זה גם סגסוגת? 
• אלון: פלדה זה סגסוגת של ברזל עם עוד דברים. ואנחנו עוסקים גם באלומיניום, שנקרא בעברית חמרן, שגם השתי המתכות האלה שהן בעצם המרכיב העיקרי של קליפת כדור הארץ. הקרום של 50 ק"מ שמקיף את הלאבה שיש בפנים. עיקר החומר שם זה מתכות שיש שמה זה ברזל ואלומיניום. אלומיניום קל בערך פי 2.2 מהברזל, ולכן משתמשים בו למשל לתעופה או בתעשיית הרכב,  כשרוצים שמשהו יהיה קל יותר. המוליכות חום שלו היא מאוד גבוהה, זאת אומרת שהוא יכול לקרר. שמים אותו למשל ברכב ברדיאטור כשרוצים שהמים יתקררו מהר אז עושים צלעות קירור מאלומיניום, וזה מאפשר לנדף חום מהמנוע. לפעמים גם עושים את המנוע עצמו, מיציקת אלומיניום, כדי שבאמת לא יתחמם יותר מדי. אצלי בבית יש רדיאטורים שמחממים את הבית שמחממים מים, המים זורמים בתוך הרדיאטור, הרדיאטור מאלומיניום, אז מהר מאוד מרגישים את החום בבית כי הוא מאבד חום לסביבה ויש גם רדיאטורים מברזל שעושים ואז הם מחזיקים את החום יותר זמן. זאת אומרת אחרי שמכבים את המערכת והמים מתקררים כבר והרדיאטור עדיין חם. אז זה ההבדלים בתכונות של החומרים השונים. 
• שירה: ואלומיניום יותר קל לעיבוד גם מברזל ומפלדה? 
• אלון: פחות. זה גם קשור בתכונות המכניות של החומרים. למשל, אמרנו שברזל הופך לנוזלי ב1580  מעלות בערך, אלומיניום כבר ב 600, אבל יש לו שכבה. כשהברזל נפגש באוויר בחמצן או במים הוא מחליד, הוא מוציא תחמוצת כזאת שנהיית ג'ינג'ית כזאת, אם הוא לא צבוע היטב. האלומיניום לא מחליד. אז הוא מאוד טוב לשימושים ימיים ודברים כאלה. אלה שלא רוצים שתהיה חלודה, אבל יש לו שכבה של בערך 70 מקרון, שזה 70 מיליוניות מטר. 
• שירה: בישראל מאוד אוהבים להשתמש בפלדה לפיסול במרחב הציבורי. 

אלומיניום

• אלון: נכון. אלומיניום, אם אני רוצה לפסל איתו, זאת אומרת, אני יכול לעשות יציקה מאלומיניום להמיס את כל האלומיניום בתנור שגם זה יש לנו. בסדנה בנינו תהליך כזה בזמן הקורונה של מיחזור כל שאריות האלומיניום שמשתמשים בהן והפיכתן מחדש לאיזה שהוא פסל או יציקה. אז כשבאים להמיס אלומיניום זה שהוא נמס ב-600 מעלות או 660  מעלות, זה לא אומר שאם אני שם תנור על 660 מעלות זה יימס. כי לאלומיניום יש שכבת הגנה שדיברתי עליה,  70 מקרון הזה של אלומינה זה התחמוצת של האלומיניום.  כשהאלומיניום פוגש את החמצן שבאוויר, הוא ישר מייצר שכבת הגנה כזאת. בשכבה הזאת, החומר שנוצר, התחמוצת הזאת, צריך להגיע לאלפיים מעלות בשביל להמיס אותו. אז תחשבי אלומיניום הוא כמו נקניק שבפנים רך ובחוץ, יש עטיפה קשה. הדבר הזה, את מחממת ומחממת, הוא לא נמס, הוא לא מתחמם אפילו לא מתרכך, ותוך שניה ברגע שפרצת את השכבה החיצונית הזאת, הכל הופך לנוזל כי הגעת לאלפיים מעלות ובפנים צריך רק  660. אי אפשר לחשל את האלומיניום. אוקיי? אפשר לעבד אותו בקור –  לכופף אותו, לדפוק עליו, למעוך אותו אבל לחשל אותו, כמו ברזל, אי אפשר. 

תהליך חישול בחום

• אלון: מה זה החישול ברזל? לוקחים את הברזל ומחממים אותו, נניח ל 600  מעלות, ואז הוא כבר משנה צבע. רואים שהוא פתאום כתום, ראיתם את זה פעם? ומחממים עוד שהוא נהיה קצת יותר לכיוון הצהוב, נניח לאלף מעלות. הוא עדיין מוצק, הוא חומר במצב צבירה מוצק, רק שהוא רך יותר.  כשאנחנו מחממים מתכות, אחת התכונות שלהן זה שהן מאבדות מהערכים או מהתכונות שלהן. זאת אומרת, אם היה לו חוזק מסוים בטמפרטורת החדר, ברגע שהוא ב 700 מעלות הוא כבר הרבה יותר רך ואז קל לעבד אותו. תכונה אחת שאני מדגים שהולכת לאיבוד בחימום זה מגנטיות. לא יודע אם את מכירה את זה, אבל כשמחממים ברזל שהוא חומר מגנטי , כששמים עליו המגנט והוא נצמד אליו. כשמחממים אותו ל721 מעלות בערך הוא מאבד מגנטיות, כבר לא מגנטי. את  מצמידה לו את המגנט והמגנט לא נדבק. ואז כשמקררים אותו חזרה לזה לטמפרטורות החדר המגנטיות חוזרת אליו. זאת אומרת, זה תכונה שהיא תלויה טמפרטורה כמו תכונות אחרות. רק פה אנחנו רואים את זה ממש פתאום. רגע זה מגנטי ורגע זה לא מגנטי. 
• שירה: אלון, אתה יכול להסביר לנו בצורה פשוטה למאזינים ולמאזינות, איך בכלל מגיעה המתכת לעולם? 
• אלון: היא כאן, היא לא צריכה להגיע. כשהפלנטה שלנו נוצרה היו בה כל מיני יסודות וקליפת כדור הארץ כשהתקררה אז פשוט היסודות האלה נתקעו איפה שהם היו, ובעצם אפשר לראות אותם בסלעים באבנים. בחול, וחפורות, את יודעת שזהב למשל, לפני 200 שנה היה gold rush באמריקה' כולם הלכו לחפש זהב, לפעמים חיפשו אותו או שכרו אותו.  או שבנחלים פשוט ציננו את המים והיו חלוקי נחל רגילים, והיו אבנים שהיו זהב בעצם. 

"ברזל ואלומיניום הם המרכיבים העיקריים של קליפת כדור הארץ"

אוזל המלאי

• שירה: והמינרלים האלה ממשיכים להיווצר או שזהו זה? 
• אלון: מה שיש יש. מה שמגיע אלינו באסטרואידים שמתרסקים לכדור הארץ נשרפים באטמוספירה ומה ששורד ופוגע בקרקע אז הוא מתווסף קצת, אוקיי, לפני 60 מיליון שנה, היה איזה אסטרואיד גדול שפגע ועשה גם נזק לכל החיים והסביבה, בכדור הארץ והשמיד את הדינוזאורים וכולי. אבל לא נלך כל כך רחוק. בגדול, אם את הולכת לאזור תימנע או מצפה רמון, או כל האזורים האלה שיש עוד טבע פראי, אז אפשר לראות שיש גבעות בכל מיני צבעים. מה שיותר אדום זה יותר ברזל או ירוק,  זה נחושת.  כשהנחושת מתחמצנת היא נהיית ירוקה.  אז יש אפרות ויש תחמוצות של כל מיני מתכות שהם חלק מקרום כדור הארץ. ובהתחלה גילו את המתכות הרכות יותר שבטמפרטורות נמוכות יותר, הצליחו להעמיס אותן. יש בדיל שבשבעים מעלות כבר נמס וכל מיני מתכות כאלה, וברגע שגילו את השיטה שממיסים אפרות ואפשר להפיק את המתכות שיש בהם,  אז התחילו ללמוד. זה תהליך שלקח מאות אלפי שנים. וההפקה של מתכות היא כבר זאת אומרת אמרנו, זה משהו קיים להבדיל מהעצים, שאם נשתול, יהיו תמיד עוד עצים. מתכות- מה שיש על הפלנטה, זה מה שיש. זאת אומרת ברגע שנגמור ונדלדל את המשאב הזה, אז לא יהיה לנו מאיפה – נצטרך למחזר את זה.  

מיחזור מתכת

• אלון: בגלל זה אצלנו בסדנה גם אנחנו משתדלים למחזר. הסדנה היא מקום מאוד מזהם אקולוגית. אנשים מביאים חומרים, משתמשים בהמון אנרגיה כדי להתיך ולחמם, לעשות כל מיני דברים למתכות, אז אנחנו משתדלים למשל ברזל למחזר. זאת אומרת לעשות שימוש חוזר. אנחנו לא יכולים לחמם אותו ל 1800  מעלות ולעשות יציקה, אבל אנחנו יכולים תמיד לחתוך אותו ולרתך אותו שתכף נסביר מה זה התהליך הזה. ואלומיניום, אנחנו מה מעבדים בעיבוד שבבי במחרטות וכרסומות, שמפחיתים מהחומר,מהגוש של החומר, שבבים ויוצרים חומר חדש או מוצר חדש, אז את השאריות האלה אנחנו לוקחים, דוחסים אותן. ומתיכים אותן מחדש לנוזל של אלומיניום. ואז אנחנו עושים את יציקות האלומיניום.  

ברזל בבנייה

• אלון: לגבי ברזל שדיברנו, שזה החומר העיקרי לעבודה, גם בהנדסה גם בבניין, למשל. דיברנו על חומרים קרמיים, כמו בטון, שממנו בונים בניינים אם לא ישימו בו ברזל, זה נקרא תהליך של זיון הבטון אז הוא יתפורר, כי הוא עומד טוב מאוד בלחיצה. ברגע שמכופפים אותו מותחים אותו, הוא נשבר מיד. ולכן אם רוצים שהעמוד יחזיק, אז פשוט עושים כזה קשירה מברזל. עושים הרבה מוטות ברזל קשורים באיזה שהוא ספירלה מברזל דק יותר. וקושרים את זה עם חוטים קטנים של ברזל וברגע שהבטון נוצק על זה לתוך התבנית ומתייבש אז הברזל תפוס בבטון והבטון תפוס בברזל, ומחזיקים אחד את השני. אז הבטון עמיד בלחץ של מעיכה והברזל, כשהבניין רוצה להניח להתכופף מהרוח או מרעידת אדמה,  אז הברזל לא נותן לבטון להישבר, כי הוא עומד בעומסים האלה.   

שיטות עיבוד קרות

• שירה: אנחנו מדברים על העולם הזה, של עיבוד של מתכות. אז בעצם אפשר לחלק אותו לעיבוד קר נכון שזה העיבוד השבבי על סוגיו ועיבוד חם, נכון? מה כולל העיבוד הקר? 

• אלון: בתוך העיבוד הקר יש את התהליכים של כיפוף, למשל, כיפוף בקור. יש גם כיפוף בחום. אם אני לוקח פח ואני רוצה לעשות מפח שטוח, צינור נניח למרזב. אז אני לוקח ושם אותו במכונה שנקראת מערגלת. מעביר את זה כמה פעמים ו פח ישר הופך לפח עגול, גלילי. אני יכול לעשות ממנו גם סתם קשת, לא חייב להשלים את זה לעיגול מלא, אז זה נקרא תהליך שנקרא ערגול. יש כיפוף שיש מכונה שאת יכולה לשים בה צינורות ולכופף אותם באמצעות כל מיני גלגלים כאלה קשים מברזל. הבעיה עם צינור היא שהוא מאוד קשה לכיפוף, אבל אם מפעילים עליו יותר מדי כוח הוא יכול לקרוס, הוא כבר לא יישאר צינור. הוא יהיה פחוס באזור של הכיפוף והמכשיר כיפוף צינורות דואג שהוא ישמור על החתך העגול הזהבתהליך הכיפוף. צריך תמיכה גם מבחוץ כדי שהוא לא יקרוס. 

הלחמה או ריתוך?

• שירה: בעיבוד בחום יש לנו בעצם הלחמה וריתוך. מה ההבדל בין הלחמה וריתוך? 
• אלון: זה משהו שאנשים הרבה מבלבלים. התהליך של הלחמה הוא לא קשור רק למתכות. הוא קשור לכל חומר שרוצים לחבר לחומר אחר ובשביל זה עושים תהליך של חימום של איזה שהוא חומר. אנחנו יודעים שכל שני חומרים יש להם טמפרטורות שונות של מעבר לנוזל, ולכן אם אנחנו רוצים לחבר שתי מתכות שונות, אנחנו לא נוכל להתיך אותן כי אחת כבר תהיה נוזל בזמן שהשניה עדיין מוצק. אז מה שעושים, עושים בהן הלחמה. זאת אומרת, לוקחים חומר נוסף, חומר לחם,  שהוא בעל טמפרטורת התכה נמוכה יותר. כשהוא הופך לנוזל מדביקים אותו כאילו עם אקדח דבק או בכל מיני אמצעים אחרים על שני החומרים וככה, כשהוא מתקרר, אז הוא יוצר איזה שהיא מאין יציקה חיצונית, מן נעילה גיאומטרית שקצת גם חודרת אל החומרים. אפשר לעשות את זה עם פלסטיקים, דבק חם, מקלות של פוליאתילן. ואפשר לעשות את זה עם בדיל באלקטרוניקה כשרוצים לחבר חוטי נחושת לחוטי אלומיניום או לברזל או אפילו נחושת לנחושת, לוקחים בדיל שהוא כבר ב-70 מעלות הופך לנוזל ומטפטפים אותו ככה עם האקדח, נוגעים בחוט והוא נמס על חוטי הנחושת. וככה הם מתחברים  – זה הלחמה. ריתוך זה להביא את שתי המתכות, את שני החלקים שרוצים לחבר, לטמפרטורת ההיתוך שלהם, בנקודה של החיבור ואז הם הופכים לנוזל, מתחברים כנוזל וכשהם מתקררים הם כבר גוש אחד. 
• שירה: נשמע לי שזה יהיה הרבה יותר חזק. 
• אלון: הרבה יותר חזק, וזה יכול לקרות רק כשאנחנו מתעסקים באותו החומר. זאת אומרת, ברזל לברזל. אפילו סוגים שונים של ברזל, של סגסוגות, של ברזל ופלדות, לא כל פלדה מתחברת לכל פלדה. אם אני לוקח ברזל יציקה ופלדת נירוסטה –  אני לא יכול לחבר אותן אחת לשנייה בריתוך. צריך לחמם אותן, לעשות כל מיני תהליכים. אבל ריתוך כללי כשאני רוצה לחבר נירוסטה לנירוסטה או פלדת כלים לפלדת כלים או פלדה פשוטה לפלדה פשוטה אני פשוט לוקח רתכת אלקטרונית  ועם קשת חשמלית שזה תהליך חשמלי באופן עקרוני, נוצרת קשת של פלזמה שמגיעה לטמפרטורה מאוד גבוהה בנקודת חיבור ואז שתי המתכות באותה נקודה הופכות לנוזל. ואני מתרחק מהנקודה ומתקררות ממש אז ווי ספיק. זאת אומרת הן עוברות את טמפרטורת ההיתוך שלהן, הופכות לנוזל, וחוזרות להיות מוצק אחד.
• שירה: זה תהליך מאוד מהיר.
• אלון: זה תהליך מאוד מהיר, פעם היו עושים אותו בגז,  היו מחממים עם גז אצטילן, זה היה גם מאוד מסוכן ומחממים קטע גדול במתכת. היום אפשר בתהליך פשוט עם מכונה חשמלית לעשות ריתוך אחרי 10 דקות של לימוד את יכולה לרתך. וזה החלק הכיפי בסדנה שסטודנטים, שאין להם הרבה ניסיון יכולים ללמוד תהליך שמאפשר להם ליצור מודל שהוא גם מאוד חזק וגם לא צריך להשקיע יותר מדי תהליכים. זה לא הופך אותם לרתכים מוסמכים, אבל זה מאפשר להם לעבוד עם ברזל ולייצר ממנו כל מיני אובייקטים. 
• שירה: בוא נדבר קצת באמת על הסטודנטים בסדנה, איזה סוג של פרויקטים מעניינים עושים בשילוב של מתכות? 
• אלון: כל מיני אובייקטים, אנשים עושים גופי תאורה, לפעמים מברזל או מאלומיניום. חלק מרתכים חלק, יוצקים, עושים שרפרפים, כסאות, אובייקטים אחרים שהם צורניים ואמורפיים.

פיתוח תהליכי עבודה חדשים

• שירה: לפעמים סטודנטים מנסים להתערב בתוך תהליכי עיבוד של המתכות, להמציא שיטות? 
• אלון: זה התפקיד של סטודנטים. הם חוקרים את החומר ומזה שהם לא יודעים, אז הם מגלים לפעמים דברים שמי שיודע ומכיר לא היה מנסה לחקור בכיוון הזה. זה הקטע היפה של ללמוד מחקירות של סטודנטים. לפעמים מפתחים כל מיני חומרים אחרים, או יש סטודנט שפתאום מוצא חן בעיניו כל השאריות של האלומיניום שיוצאות מהמכונות והוא מחליט לעשות עם זה איזה פרויקט.
• שירה: איפה אתה חושב שאנחנו נראה פיתוחים מעניינים בתחום המתכת בעתיד? 
• אלון: אנחנו רואים אותם בהווה, החומרים האלה נוכחים, מה שנקרא omnipresent – הם כל הזמן בתוך החיים שלנו ואנשים רק צריכים לפקוח את העיניים ולראות רגע מה זה החומר הזה:  אני מכיר אותו, אני לא מכיר אותו. כשיש לך סקרנות אז משם את מגלה הכל. מבחינה טכנולוגיות, יש היום המון טכנולוגיות חדשות. אנחנו מלמדים בסדנה לעבוד עם החומר כדי להכיר את תכונות החומר, לעבוד ביד בעזרת מכונה. אבל בתעשיה יש היום המון  רובוטיקה. את יכולה, כלומר טסלה יכולה, תוך 45 שניות לבנות מכונית בלי מגע יד אדם. זאת אומרת, יש רובוטים של פסי ייצור. מה שהנרי פורד בזמנו הקים את פס הייצור של מכוניות פורד. זה הפך לפס ייצור של כל דבר בעולם. 

"מה הערך והחשיבות של המלאכה והקראפט בתוך האקדמיה? לתת הצדקה לקיום האנושי, שאנחנו עוד עושים משהו שמכונות לא עושות. אנחנו צריכים את היכולת. אם לא תהיה לנו היכולת, אז גם באמת לא צריך אותנו."

להיות חכמים יותר מהמכונות

• שירה: אתה נכנס פה לדלת פתוחה, מה הערך והחשיבות לדעתך של הלימוד הזה, של המלאכה והקראפט בתוך האקדמיה? כשאנחנו רואים במקביל את הרובוטיקה שהולכת ומתעצמת ומשתלטת על תחומים שלמים ומורכבים.  
• אלון: האני מאמין שלי, כמי שגדל על סרטי Terminator של שוורצנגר, של מאטריקס, מה הולך להיות לנו בעתיד, כל הסוף העולמים למיניהם. אנחנו מגיעים למצב שבו אנשים לאט לאט מאבדים את היכולות שלהם לייצר דברים, כי הרבה יותר קל להדפיס והרבה יותר קל שהלייזר יחתוך ולאט לאט, מלאכות שהיו מלאכות של בני אדם הולכות ונעלמות מהעולם. ואנחנו פה רוצים לתת את התשתית לסטודנטים, שידעו מאיפה זה בא, מאיפה צמחו הטכנולוגיות. כי היום, לרתך למשל, יש מכונות תלת מימד שבמקום להדפיס פלסטיק, יש שם אלקטרודה וחוט של מתכת שנכנס ומייצרים את הכל בהדפסה. 
• שירה: אז למה צריך ללמוד את זה? 
• אלון: בדברים מסוימים , לייצור תעשייתי המוני אפשר להשתמש באמצעים אוטומטיים אבל כדי לפתח דברים, בוא נגיד ככה, לתת הצדקה לקיום האנושי, שאנחנו עוד עושים משהו שמכונות לא עושות, אנחנו צריכים את היכולת. אם לא תהיה לנו היכולת, אז גם באמת לא צריך אותנו, שהעולם יתנהל עם רובוטים. 
• שירה: אז אתה אומר באיזה שהוא מקום, שהידע הזה הבסיסי בעבודה בחומר ובמלאכה שאנחנו מנסים ללמד את הסטודנטים והסטודנטיות, הוא ידע בסיסי קריטי כבני אדם? 
• אלון: של הישרדות. אני מאמין שמתישהו המכונות יחליטו שאין צורך בנו, ואז תהיה לנו מלחמה עם המכונות בדרך זו או אחרת, וכדי לשרוד אותה אנחנו גם צריכים לדעת איך המכונות עובדות וגם לדעת לייצר דברים כדי להילחם בהן ולשרוד. ההישרדות שלנו כמין אנושי – אנחנו אין לנו אמון אחד בשני האמון איך אנחנו יוצרים אמון? כסף. המצאנו משהו שהוא אמצעי שאני לא מכיר אותך, אבל אני רוצה ממך משהו. אני אתן לך כסף שאת מאמינה בו ואני מאמין בו. אז איך תייצרי כסף כשהעולם יחרב? צריך לדעת לצקת.נעשה יציקות אלומיניום ונעזה מטבעות אלומיניום, או מזהב.
• שירה: תודה רבה, אלון, נתראה בסדנה בחוץ.